מס' צפיות - 192
דירוג ממוצע -
ביקורת: בכורה עולמית – "מלך הילדים"
מחזמר מרהיב אודות גדול משוררי הילדים לוין קיפניס – הפקת מכללת לוינסקי ותיאטרון הספרייה – בתיאטרון ר"ג
מאת: חיים נוי 11/06/13 (12:54)

ביקורת: בכורה עולמית – "מלך הילדים" מחזמר מרהיב אודות גדול משוררי הילדים לוין קיפניס – הפקת מכללת לוינסקי ותיאטרון הספרייה – בתיאטרון ר"ג

 

 

 

מאת חיים נוי

 המחזמר "מלך הילדים", המגולל את סיפור חייו של גדול משוררי הילדים בדורנו, לוין קיפניס, הוא מופע מרהיב עין, מבוצע במקצועיות בידי עשרות שחקנים, זמרים ונגנים ומהווה מפגן הוקרה למשורר ולסופר שיצירותיו הפכו זה מכבר לנכס צאן ברזל של ילדותנו.

המחזמר הופק לציון סיום אירועי חגיגות שנת המאה למכללת לוינסקי לחינוך והוא הועלה בבכורה עולמית, בהשראת ספרה של לאה נאור. את המחזה כתב יוני להב ואת המוזיקה הלחין משה זורמן. ההפקה המשותפת של מכללת לוינסקי ומקהלותיה ושחקני תיאטרון הספרייה מיסודו של בית צבי, פורשים לראשונה לפני הצופים את סיפורו של לוין קיפניס ששיריו וסיפוריו מלווים כמעט כל בית בישראל מגיל ילדות.

קיפניס למד בילדותו ב"חדר", מרד בדת ובמוסכמות, נסע לוורשה ולאחר מכן עלה לארץ ישראל, למד בבצלאל, נענש בידי הטורקים בעבודות כפייה , אך לבסוף הפך ליוצר שאחראי למסד של ספרות הילדים בארץ.

הפקת הענק המוזיקלית היא ססגונית ותוססת, מרהיבה ומקצועית.

יוני להב כתב את המחזה הקולח והכתוב בשפה בהירה וברורה. איני בטוח כל כך שתיבול הטקסט במונחים כמו "שק בתחת "  (קטע מושר במינוח בשפת יידיש ) או כינוי אשת המלמד "חתיכת נבלה" (גם באידיש ושם זה חרוז), הולמים במיוחד, אבל הקהל צחק וכנראה זה מספיק.

משה זורמן הלחין את המוזיקה הנפלאה. זורמן כינס במחזמר מספר תצורות של מוזיקה. החל מסגנון לימודי החומש, כליזמרים, קצב, מספר קטעים בעלי אופי של להיטים ועוד פניני מוזיקה. כמעט כל המחזמר – מושר, למעט קטעים בודדים. המוזיקה מצליחה להיות נעימה, מעניינת, סוחפת ולמלחין מגיעות תשואות חן-חן מיוחדות. כנראה שיש לנו לויד-וובר ישראלי.

דניאלה מיכאלי אחראית על הבימוי והתנועה והתוצאה היא מרהיבה ומקורית, מקצועית ונעימה לעין. השחקנים והמקהלות שנוטלות חלק פעיל במשחק הם נהדרים. יש קושי מסוים לארגן הפקה כזו ענקית על הבמה, אבל מיכאלי הצליחה ללהטט ובטוב טעם ויצרה מפגן של צלילים וקולות, תנועה ומשחק מושלמים.

המנצח רון זרחי ניהל את המוזיקה והשירה במקצועיות וברמה גבוהה מאוד. התזמורת עצמה הוצבה במרומי הבמה והייתה נפלאה.

אדיר מור גילם את התפקיד הראשי של לוין קיפניס באורח מקצועי ומופלא. אדיר הוא שחקן וזמר אדיר. הוא נמצא כמעט כל הזמן על הבמה והצליח להפגין כישרון יוצא דופן באיכות משחקו וקולו. אדיר הוא זמר מחונן , בעל יכולות יוצאות מגדר הרגיל. אין ספק שמדובר בשחקן וזמר עם פוטנציאל ענק ומושלם.

חיים פיליבה גילם שורת תפקידים והצליח בכל אחד מהם לטעת סגנון ייחודי. פיליבה הוא שחקן וזמר מעולה. חבל רק שבשיר שהוא משמיע מתא העצורים הוא משתמש במילה שגויה לפחות 5 פעמים – "מזרון" במקום "מזרן". אין קשר לשגיאה ולעובדה שהוא מגלם אסיר טורקי, כיון שכל הטקסט הוא בעברית צחה ומהפקה שמושתתת על מכללת מורים ויוצר עברי, מצפים שלא יהיו שגיאות גסות בעברית.

בר פלד מגלם מספר תפקידים וביניהם את הסופר ברנר והוא מגיש משחק ללא דופי, ברוך כישרון והופעה מצטיינת.

יעל יקל גילמה את הרבנית, נערת קרקס, פקידה וגננת. יעל היא שחקנית וזמרת מופלאה , בעלת כישרון מדהים ויוצא דופן. היא מצליחה ללהטט בין התפקידים ואפילו עושה בין לבין היפוך מושלם . יש לה קול מדהים ויכולות מצוינות.

בהצגה הראשונה גילמה את התפקיד סיון קרצ'נר, שחקנית מצוינת שהפגינה כישרון רב ויכולות משחק ושירה משובחים במיוחד.

נגה מורג גילמה מספר תפקידים והיא הביאה משב רוח מרענן, לפעמים קומי והפגינה את כישרונה המעולה במשחק ובשירה. נגה הפכה את התפקידים שמילאה לרבי תוכן ועניין והיא כלילת השלמות.

מונא חווא שיחקה את מירל'ה, חברתו של קיפניס בנכר. מונא היא שחקנית וזמרת מעולה ומרגשת, היא הפגינה משחק רווי טעם משובח ויכולות נהדרות ויפות.

יש לציין גם את ענת אלפן הכישרונית כאימו של קיפניס ואת עדן אנקרי המשובח כאביו.

רותם אדרי, ניצן שלומי, נועה גור אל, קרן סימן טוב ודינה ברנשטיין היו מצוינות בשירים של קיפניס. במופע הציגו עוד שחקנים רבים ונטלו בה חלק עשרות משתתפי מקהלת בית הספר לחינוך מוזיקלי של מכללת לוינסקי, מקהלת בת קול של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה על כל שלוש רובדיהן- הבוגרת, הצעירה והמכינה.

איני יודע מי היה אחראי להדרכה הקולית, תפקיד שאמור היה להיות בעל חלק הארי בהפקה. מכל מקום, התוצאות היו מצוינות והזמרים היו כולם נפלאים. ייתכן שהסולניות שפתחו ונעלו את המחזמר שרו בסולם נמוך מידי שעלול היה לפגום בקולן, אבל הן צלחו את השירים באורח מהמם.

התלבושות שעיצבה סבטלנה ברגר היו מהממות, במיוחד בקטע ורשה והקרקס.

לילי בן נחשון אחראית לעיצוב הבמה המצוין וחני ורדי ויאיר ורדי עיצבו את התאורה הראויה והמוצלחת. לפרקים הוסט האור מהמשתתפים, בעיקר תאורת פולו, אבל זה היה זניח.

במיוחד יש לציין את הסאונד המוצלח והמעולה של אלעד דדון, תחום שלפעמים לוקה בחסר בהפקות מוזיקליות מורכבות. אלעד הפיק קול וטון מושלמים.

על כל ההפקה הגרנדיוזית הזו ניצב המפיק ארי רמז והתוצאה היא מצוינת ומרהיבה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

 

צילום- ערן כהן

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי של סוכנות עתים, העורך הראשי של סוכנות הידיעות הבינלאומית IPA,חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה למיוזיקלס

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר