מס' צפיות - 162
דירוג ממוצע -
מהם שלושת סוגי התאגידים בישראל? / מאת: יוסי כהן
מאת: יוסי כהן 27/10/13 (08:16)

המונח "תאגיד" אינו מוגדר באופן ממצה בחוק החברות או בכל חיקוק אחר בישראל. חוק הפרשנות, התשמ"א – 1981, מגדיר אמנם בסעיף 3 "תאגיד" כ"גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות", ברם הגדרה זו אינה מסייעת לנו בהבהרת המונח.


ניתן להגדיר "תאגיד" ככל אישיות משפטית מלאכותית עצמאית, בעלת כשרות כללית או חלקית, הנושאת בזכויות ובחובות משלה. בהגדרה זו ייכללו, למשל, תאגידים פרטיים עסקיים למטרות רווח, כגון חברה, שותפות ואגודה שיתופית, תאגידים שלא למטרות רווח, כגון עמותה ואגודה עותומנית, וכן תאגידים ציבוריים המוקמים מכוח חוק והעוסקים בתחום הציבורי, כגון רשות השידור ורשות הנמלים.

שלושת סוגי התאגידים העיקריים


תאגידים ציבוריים – תאגידים המוקמים והפועלים בתחום המשפט הציבורי בלבד, כגון רשות מוסמכת המוקמת מכוח חוק מסוים או עיריות ומועצות מקומיות, שמעמדן נקבע מכוח החלטת שר הפנים על-פי הסמכות שהוענקה לו בחוקים הנוגעים בדבר.
תאגידים פרטיים – תאגידים המוקמים והפועלים בתחום המשפטי הפרטי בלבד, כגון חברה, אגודה שיתופית או שותפות. ניתן לחלק את התאגידים הללו בחלוקת משנה לתאגידים אשר ייעודם צבירת רווחים וחלוקתם, ולתאגידים שאינם למטרות רווח.
תאגידים מעורבים – תאגידים המוקמים מכוח המשפט הציבורי, אך תחום עיסוקם נוגע הן במשפט הפרטי והן במשפט הציבורי.
עקב מגמת ההפרטה הרווחת בישראל והנטייה להעביר פעילויות ציבוריות לידיים פרטיות, היטשטשו לאחרונה תחומי הפעילות של התאגידים ועתה אין הם כה חדים. פעילויות ציבוריות מובהקות, כגון ניהולם של בתי-כלא, אינן עוד נחלתו הבלעדית של התאגיד הציבורי, ולאחרונה אף נשקלת האפשרות להעבירן ליזמים פרטיים. פעילות שהייתה במשך שנים רבות נחלתם הבלעדית של תאגידים ציבוריים, כגון שירותי הטלפונים של "בזק" שניתנו על-ידי רשות הדואר, הועברה בחלקה לחברה בבעלות ממשלתית ולאחר מכן אף לידיים פרטיות. יחד עם זאת, יודגש כי אפיונו של תאגיד כתאגיד ציבורי אינו מוכרע בלעדית על-פי תחום הפעילות שבו הוא עוסק, אלא גם על-פי השאלה האם הוא מוקם מכוח חוק אשר נועד להגשים מטרה ציבורית באופייה, ולא מכוח חקיקה המאפשרת הקמת תאגידים פרטיים.

תאגידים פרטיים שייעודם צבירת רווחים

שלוש ההתאגדויות העיקריות בישראל אשר ייעודן צבירת רווחים הן: השותפות המוקמת והמוסדרת במסגרת פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה – 1975; החברה, אשר עד ליום 1 בפברואר 2000 הוקמה מכוח פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983, ושכיום ניתן להקימה רק מכוח חוק החברות, התשנ"ט – 1999; האגודה השיתופית, המוקמת מכוח פקודת האגודות השיתופיות משנת 1933. נוכח הדמיון הרב בין חברה לבין שותפות, ונוכח חשיבותה הכלכלית הרבה של השותפות, נערוך במקרים מתאימים השוואה בין השותפות לבין החברה.

הכותב הוא עורך דין יוסי כהן הוא הבעלים של משרד עורכי דין. דוקטור יוסי כהן פועל בתחומי המשפט המסחרי, דיני חברות וליטיגציה משנת 1986.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר