כל פעם שוואלה מפרסמים משהו על אזרחים פלסטינים שנהרגו או על חיילים שהועמדו לדין במקרים שלפי החקירה לא הייתה לכך הצדקה התגובות מתחלקות ל-2 סוגים:

"וההרוגים שלנו לא אזרחים?!"

"וואלה סמולנים, כתבות כאלה לא צריכות להיות מפורסמות באתר ישראלי"

למען האמת פה קבור הכלב. כמו שאמרה הכותבת "ספיר" במאמרה האחרון ב"פרשן" אויבינו לא מבדילים בין דם לדם. אז מה? זה אומר שאנחנו צריכים להתחיל להיות כמוהם?! 

אני מודע לעובדה שאצלם ישנה מדיניות של לשים אזרחים בחזית (הוכחה חיה לכך שברגע שנפגע בהם אנחנו משחקים לידיים שלהם ולא תצמח לנו מכך שום תועלת) ושהפגיעה באזרחים נעשית ברוב המקרים בטעות, אבל עדיין למה אסור לנו לייחס לחיים שלהם ערך?

אם זכותנו (וזכותנו) לכעוס על אוהדי סכנין שלא מכבדים את דקת הדומיה להרוגי הפיגוע לא מן הראוי שנגנה גם את קריאות אוהדי מכבי תל אביב במשחק מולם שלעגו על ההרוגים בעזה ולפחות נכבד את הסטודנטית ממכללת ספיר שביקשה לעמוד דקה דומיה לזכר האזרחים שנהרגו במבצע חורף חם?

ואיך זה הגיוני שתמיד אנחנו מתלוננים(לרוב בצדק) על האופן החד צדדי בו אלג'זירה מציגה את הדברים וברגע התקשורת שלנו מנסה להיות אחרת אז היא משתפת פעולה עם האויב?

אבל אין מה לעשות ברגעים כאלה תמיד יחפשו את מי להאשים כולל אנשים שאין להם זכות דיבור.

קחו לדוגמה את חבר הכנסת אפי איתם שהציע לגרש את חברי הכנסת הערבים לעזה בעקבות השתתפותם בהפגנה נגד צה"ל. בהפגנות כנראה באמת נאמרו דברים קשים, אבל למה עכשיו הצבא הוא דבר קדוש ואין מקום במדינה למי שמבקר אותו ולפני שנתיים בהתנתקות, היה מותר למתנחלים להשוות את החיילים לנאצים, ולהעביר אותם השפלות נוראיות לאחר שנים בהם הגנו עליהם בגופם?(אין צורך להזכיר מי היה התומך מספר 1 שלהם בכנסת).

מסתבר שהיום הראשי תיבות צריכות להשתנות. אני חושב שאני מתגייס לצבא הגנה לישראל, אבל רבים מבני גילי כנראה רוצים להתגייס לצבא הריגה לערבים.

ואיכשהו תמיד יחפשו דרכים להפריד ביניהם כך שהערבי שמכין להם חומוס טוב או מתקן להם את האוטו יהיה בסדר ובעזה לא יהיה כזה דבר חפים מפשע וצריך להפסיק לעשות את ההפרדה שהממשלה עושה. "זה בגלל החינוך שהם מקבלים בעזה." נו באמת.

גם באתר הוידאו פליקס נמצאים למעלה ממאה סרטונים של תנועת הימין האמיתי(JTF) המספרת על יגאל עמיר הגיבור שהעז לקום נגד המולך השמאלני רוצח היהודים, לערבים קוראת "האויב הנאצי יימח שמו וזכרו" ולשמאלנים "המשת"ף הבולשביקי", אלג'זירה לא יכולה לפרסם את זה ולהגיד שלנו שוטפים את המוח?

ונכון לפי הסקרים יש רוב תומך בחמאס, אז נתחיל מזה- רוב הוא לא כולם ולא נותן לגיטימציה לירי חסר אבחנה כמו שחלק מציעים, וההגדרה של אדם חף מפשע היא אדם שלא עשה שום דבר בעצמו, לא ניתן להגיד אדם כטרוריסט רק בגלל הפתק ששם בקלפי.

ולמה אף אחד לא חשב על אולי לשנות את זה? כי אחרי הכל השאלה היא לא אם הם שונאים יהודים או לא. רוב תומכי הטרור גם אם אינם אנשים מוסריים בטוח יעדיפו לחיות חיים נורמליים ללא טרור ולא להמשיך כמו עכשיו, אז ברגע שהם יבינו איזה אסון הוא מביא עליהם התמיכה בטוח תרד משמעותית. 

ובעניין הערבים הישראלים, לא יודע מה אמרו לכם אבל זה אותו עם בדיוק, פשוט חלק בשטח שלנו (ויש קיצונים גם אצלם כמו המחבל ממרכז הרב), אם יש ערבי שאותם מגיבים מכירים אישית אז הם יחפשו דרכים להפוך אותו ליוצא דופן, אבל עכשיו תענו לי עם יד על הלב, אם במקום שדרות הייתה מופגזת  נצרת, עיר ערבית שאזרחיה ישראלים לכל דבר (ובמלחמת לבנון זה כבר קרה) הייתם ממשיכים לטעון שישראל מחויבת להגן על אזרחיה?

דבר נוסף שמטריף אותי הוא ניסיון להפוך את השמאל לתופעה שנובעת מהבועה התל אביבית. אמא שלי לא הייתה איתי בהריון בתוך ממ"ד במלחמת המפרץ?! נסעתי באוטובוס באינתיפאדה השנייה?! אולי במקום לצעוק עלי "תגור בשדרות ואז תדבר" תלכו אתם לשם ותשאלו את התושבים שם כמה המדיניות התוקפנית עזרה להם?

אף פעם לא אמרתי לא לעשות כלום, אני בסך הכל אומר שמספר הרוגים לא ישנה כלום והסגר סתם מחזק את השנאה והתמיכה בחמאס, אז צריך להחליט על קו מסוים, או שפוגעים במנהיגים (כמו שנזכרו לעשות עכשיו אחרי שלושה חודשים) או שפונים להפסקת אש (כמו שבטוח יקרה בסוף השאלה היא מתי וכמה אבידות נספוג עד אז)

והנה, מהמבצע שמטרתו הייתה "לגבות מחיר" נשארנו רק עם 2 הרוגים וכשל הסברתי עצום. לא מאזן אימה ולא נעליים. אם נניח שר היה נרצח הוא היה חשוב יותר מכל ה-70 חמושים שנהרגו שם .

ולשאלה המרכזית. מה בעצם גורם להתייחס אל מחנה השלום כעוכרי ישראל? אז אני מעדיף לחיות במדינה קטנה ושקטה, מאשר במדינה גדולה, אולי חזקה יותר אבל כזאת שתמיד נצטרך להגן עליה. תחרימו אותי.

בתמונה: בזאר בעיר נצרת. צילם: Aled Betts