בשנת 1965 שונה הדין בישראל בסוגיית החוזים המקדמיים עקב כניסתו לתוקף של סעיף 6 לחוק השליחות, התשכ"ה – 1965. עורך דין יוסי כהן מביא את עיקרי הסעיף ומסביר את מהותו המשפטית.

סעיף 6 לחוק השליחות, התשכ"ה – 1965 קובע:

1. פעל אדם בחזקת שלוחו של אחר בלי שהורשה לכך או בחריגה מהרשאתו, יכול אותו אחר, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), לאשר את הפעולה בדיעבד, ואישור בדיעבד – כהרשאה מלכתחילה, ובלבד שלא תיפגע זכות שרכש אדם אחר בתום-לב ובתמורה לפני האישור.
2. לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה שהשלוח פועל ללא הרשאה או בחריגה מהרשאתו, הברירה בידו, כל עוד לא נודע לו על אישור הפעולה, לראות את השלוח כבעל דברו או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע מן השלוח את נזקו.
3. תאגיד יכול לאשר פעולה שנעשתה למענו לפני היווסדו, ויחולו הוראות סעיף זה".

עו"ד יוסי כהן מסביר כי הוראת סעיף 6(ג) האמורה הסדירה אך ורק צלע אחת במשולש היחסים שבין החברה, היזם והצד השלישי. ההוראה הנדונה ביטלה, הלכה למעשה, את הלכת Kelner, בקובעה כי לכל תאגיד יש כשרות משפטית לאשר פעולות שנעשו בעבורו לפני היווסדו. נדון להלן בנפקותה של הוראת סעיף 6 הנזכרת, תוך ניתוח מרכיביה ומשמעותה לגבי דיני יזמוּת בכלל ולגבי חוזים מקדמיים בפרט.

כניסת חוק החברות לתוקף

עו"ד יוסי כהן מבקש להדגיש כי ממועד כניסתו לתוקף של חוק החברות יחולו על חברות, בכל הקשור לפעולות יזמוּת ולחוזים מקדמיים, ההסדרים המיוחדים שנקבעו בסעיפים 14-12 לחוק החברות, שכן סעיפים אלה מהווים חוק מיוחד הדוחה את החוק הכללי שבחוק השליחות.

עם זאת, מסביר עו"ד יוסי כהן, סעיף 6 לחוק השליחות יוסיף לחול ללא כל שינוי על כל שאר התאגידים שאינם חברות, שכן חוק החברות הוא החוק היחידי הכולל הסדר מיוחד בסוגיית החוזים המקדמיים. זאת ועוד: ההסדרים הקבועים בסעיף 6 לחוק השליחות יחולו, בדרך האלימינציה, גם על חברות, מקום בו שותק חוק החברות בסוגיה זו אלא אם משתמעת מהחוק כוונה אחרת.