חוק הגנת השכר הנו אחד מחוקי העבודה העיקריים והמרכזיים במדינת ישראל. החוק, שנחקק בשנת 1958 (תשי"ח), מכיל בתוכו משמעויות חשובות שעל כל עובד ועובד בישראל להכיר. הסיבה לכך, לדעת עו"ד יוסי כהן, פשוטה – החוק נועד בראש ובראשונה להגן על העובד, אשר עשוי למצוא את עצמו בעמדת כוח נחותה ביחס למעסיק.

כל היבטי המשכורת

לכאורה, מסביר עו"ד יוסי כהן, חוק הגנת השכר אמור להיות פשוט שבפשוטים – עליו להגדיר את החובה של מעסיק לשלם לעובדיו את השכר המגיע להם עבור עבודתם. למעשה, משמעות החוק רחבה מאוד והוא כולל נושאים רבים, כגון החובה לבצע תשלום לעובד במזומן, החובה לשלם בזמן, איסור התניות, הגבלות על עיקול השכר ועוד.

במקום ובזמן

היבט מרכזי של חוק הגנת השכר עוסק בדרך הנאותה להעביר לידי העובד את שכר עבודתו וכן במועד שבו על העובד לקבל את שכרו. כך, על פי החוק: "שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין". עורך דין יוסי כהן מדגיש שמשמעות הדברים היא שלא ניתן להעביר את שכרו של העובד לידיו של אדם אחר, אלא אם הסכים לכך באופן מפורש ובכתב. עוד מחייב החוק שהתשלום יבוצע בכסף מזומן, אם כי ניתן לשלם גם בשיק או בהעברה בנקאית.

נקודה חשובה בחוק עוסקת בניכויים המותרים. בין היתר, למעסיק מותר לנכות משכרו של העובד ניכויים שהם חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי וכיוצא באלה), וכן ניכויים שהוסכם עליהם בהסכם קיבוצי או ניכויים שהעובד הסכים להם בכתב. עו"ד יוסי כהן מוסיף, כי מותר למעסיק לנכות חלק משכרו של העובד אם מסופקים לו מזון ומשקאות במקום העבודה. עם זאת, אין לנכות שכר בשווי מעבר למקובל עבור התמורה ולא פחות חשוב – אסור לדרוש מעובד לרכוש מוצרים או שירותים מספק כלשהו.

לסיום מציין עו"ד יוסי כהן את אחד ההיבטים החשובים ביותר של החוק – ההגדרה עד מתי אמור העובד לקבל את שכר עבודתו ומאיזה מועד מדובר על עיכוב בלתי מוצדק. כמאמר החוק, על השכר להיות מועבר לעובד – "עם תום החודש בעדו הוא משתלם". החוק גם מגדיר מפורשות מהם הפיצויים שיושתו על המעסיק עקב הלנת שכר. מדובר על פיצוי בהיקף משמעותי, הרבה מעבר למקובל בדין הישראלי, וזאת כדי להשיג הרתעה.