מס' צפיות - 1712
דירוג ממוצע -
עו"ד רן רייכמן: באילו מקרים בית המשפט ייתן צו הגנה בהסדרי ראיה?
מאת: רן רייכמן 29/05/14 (10:32)

כפי שמציין רן רייכמן, הסדרי ראיה נקבעים בעת גירושין עם ילדים קטינים, ותפקידם להסדיר ולהגדיר את המפגש עימם עבור ההורה שאינו המשמורן. ואולם, לא אחת עולות טענות ובקשות למתן צו הגנה בהסדרים אלו. לדבריו של עורך הדין רן רייכמן, חשוב לדעת כי על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, בסמכות בית המשפט לתת צו הגנה בהסדרי ראיה במצבים מסוימים. האפשרות למתן הצו תיבחן לאחר שתוגש בקשה מתאימה בשם הקטין על ידי אחד מההורים, ויוחלט אם קיים חשד סביר לביצוע העבירה.

מהו צו הגנה?

צו הגנה הנו צו הרחקה זמני שנועד לספק מענה מיידי למקרים של אלימות במשפחה. את צו ההגנה הראשוני ניתן לבקש במעמד הורה אחד, אך עד שבוע מיום היכנסו לתוקף יש לערוך דיון משותף של שני הצדדים.

לאחר מכן ובעקבות הדיון, מסביר עו"ד רן רייכמן, יקבע בית המשפט אם להאריך את הצו לתקופה של עד שלושה חודשים, כשגם בסיומה ניתן לבקש להאריכו לתקופה נוספת, שלרוב אינה עולה על שנה.

מורכבות הוכחת הצורך בצו הגנה

עו"ד רן רייכמן מציין שהוצאת צווי הגנה במהלך הסדרי ראיה אינה משימה קלה עבור בית המשפט, ובמיוחד אם עולות טענות סותרות על ידי ההורים.

מצד אחד, בית המשפט חפץ לספק הגנה לקטין כנגד מעשי אלימות. מאידך, עליו להיזהר ולבדוק שאין מדובר בטענת שווא הנובעת ממניפולציה וממאבקי כוח של ההורים, אשר נמצאים בהליך פרידה טעון מבחינה רגשית.

בנוסף לכך, סביכות הוכחת האלימות גדלה כאשר מדובר בילדים רכים בשנים, מכיוון שאין בידי בית המשפט יכולת לקבל עדות מהימנה מהקטין, שעלול להיות מושפע מדברי ההורים.

אי לכך, לטענת רן רייכמן, בית המשפט עושה ככול שביכולתו על מנת לוודא את אמיתות מעשי האלימות, אם מדברי הקטין, מחקירת המקרה, מההורים, מקרובי משפחה ומגורמים נוספים המכירים את הילד – כמו גננת, עובד סוציאלי או מורה.

מהם המקרים שבהם יינתן צו הגנה?

לאחר בחינה מעמיקה של כל בקשה לגופה, יחליט בית המשפט על הפעלת צו ההגנה. עו"ד רן רייכמן מדגיש כי צו ההגנה יינתן, רק בתנאי שיוכח כי קיים חשד סביר לביצוע אלימות נגד הקטין על ידי ההורה, ולאור המצבים הבאים כמוגדר בחוק:

בגין התעללות נפשית ממושכת שאינה מאפשרת לקטין לנהל את חייו באופן תקין.
עקב התנהגות אלימה של אדם במועד הסמוך להגשת הבקשה. אלימות זו יכולה להיות פיזית, מינית או להתבטא בכליאת הקטין שלא כדין.
התנהגות המהווה בסיס סביר להנחה שהקטין נתון תחת סכנה אמיתית וגופנית לפגיעה מאלימות.

הכותב הוא עו"ד רן רייכמן עוסק בדיני משפחה, צוואות וירושות ומנחה התכנית שאלה משפטית בערוץ 2.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר