מס' צפיות - 259
דירוג ממוצע -
פרשת שופטים/ מאת: אהובה קליין
מהו המתכון לניצחון במלחמה?
מאת: אהובה קליין 26/08/14 (23:21)

פרשת שופטים- מהו  המתכון לניצחון במלחמה?

מאמר מאת: אהובה קליין

[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשה זו גדושה נושאים רבים, ביניהם, נושא היציאה למלחמה:

"כי—תצא למלחמה על—אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי—ה' אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים: והיה כקרבכם אל המלחמה וניגש הכוהן ודיבר אל—העם: ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם אל—ירך לבבכם אל—תיראו ואל—תחפזו ואל---תערצו מפניהם: כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם—אויבכם להושיע אתכם"[דברים כ,א-ה]

השאלות הן:

א] באיזו מלחמה מדובר ומה תפקידו של  הכהן טרם היציאה לקרב?

ב] כיצד יש לנהוג בעת מלחמה- על מנת לנצח?

התשובה לשאלה א]

רבינו בחיי אומר: כי מדובר במלחמת מצווה, ופסוק זה קשור לפסוק קודם בו נאמר: כיצד  לנהוג על מנת לבער את הרע מתוך העם:"ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל  ברגל"

ומכאן יש להסיק :כי היוצא לקרב, חייב להיות  שלם בגופו, מהטעם - כי אין מחוסר איבר יוצא למלחמה.[שהרי הדבר יפריע לו להילחם]

ויש להדגיש, כי אם נעשה משפט צדק בעם- מובטח ניצחון בזמן היציאה לקרב. כפי שנאמר: "עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקיי" [תהלים קי"ט]

רש"י  מפרש כפי רבינו בחיי, אלא  שהוא מצטט את דברי תנחומא: "כי תצא למלחמה.." מה כתיב למעלה מן העניין? ודרשו  השופטים היטב משיעשו השופטים דין- צאו למלחמה ואתם נוצחין"

ספורנו אומר: כי מדובר במלחמת רשות- שבה יש לשחרר מן הצבא כל מי שבנה בית חדש ולא הספיק להתגורר בתוכו, או מי שאירס אישה ולא נשא אותה עדיין לאישה.

לעומת זאת במלחמת  מצווה- זוהי מלחמה שאנו מצווים עליה מהתורה, דוגמת  מלחמות יהושע בן נון בכנען- משתתפים כל ישראל, כפי שכתוב: "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה[חתן וכלה בתחילת נישואיהם][מסכת סוטה ה, ו]

לגבי הכהן, אומר רבינו בחיי: כי מדובר בכהן: "משוח מלחמה" ותפקידו לדבר אל העם בלשון הקודש.

הוא אומר: "שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה" ובזכות- "שמע ישראל" המסמל אחדות- עם ישראל בע"ה  מנצח.

רבינו בחיי מעצים בדבריו את גדולת הכהן המשוח בשמן המשחה- המשחה  הייתה כמין  נזר-כתר- כמו שנאמר: "נזר אלוקיו  בראשו"[במדבר ו]ומשם בא השפע אל המלאכים וצבאות השמים שהם הכוכבים והמזלות  והם מלמעלה מחזירים  לעם עזרה מתוך  כוח עליון בעת המלחמה.

הרמב"ן אומר: על הכהן מוטל התפקיד לברך את העם – היות והוא נמצא בדרגה רוחנית גבוהה- בהיותו עובד  את ה'- עליו להזהיר את העם ביראתו וכך יעניק להם ביטחון בה'.

לעומתו ,השוטרים בדרך כלל ידברו בנוהג שבעולם- על עניין המוות במלחמה.

ספר החינוך מסביר: היות ובזמן יציאה לקרב, היוצאים למלחמה צריכים חיזוק ועידוד,  לפי שמטבע הדברים, אדם מאזין יותר לקולו של אדם נכבד ,לכן ציוותה התורה כי הממונה על חיזוקו וחישולו של העם יהיה הכהן לפי שהוא " בחיר האדם מישראל.

"העמק דבר" אומר: כי על הכהן מוטל להגיד לעם לא רק מה שנאמר בתורה, אלא ישנו צו מיוחד של: "ודבר אל העם" באמצעות דברי תורה, כי על הלוחמים לנקוט בזהירות בדברים רעים בזמן  סכנה ובמיוחד כאשר הארון נמצא בקרבם, הדברים כוללים גם דברי עידוד וגם תוכחה, אמונה ודברי חיזוק.

תחילת דברו של הכהן: "שמע ישראל.."- ויש במילים אלה קריאה לאחדות שבה ה' חפץ.

הרב שמשון רפאל הירש אומר: כי מתפקידו של הכהן להפיח בעם רוח אמונה - על מנת שיבטחו בה' שהוא בעל כוח לחימה באויבים הקמים על ישראל.

רבי שמעון בר יוחאי מבאר:  הכהן אומר לעם  אפילו ולא קיימו את כל המצוות ,אלא קריאת שמע, שחרית, וערבית, מובטח להם שאין הם נמסרים ביד האויב.[מתוך מסכת סוטה מ"ב]

חז"ל אומרים: כי דברי הכוהן כוללים דברי עידוד ואמונה בה'.

מעניינים במיוחד  דברי אברבנאל: באמצעות שלושה  דברים הכוהן מלהיב את העם:

א] עניין הגאווה והכבוד הלאומי- כלומר עצם זה שעם ישראל נלחם עבור ארץ ישראל, יש בכך כבוד לאומי וגאווה.

כי אנשים נקלים בורחים מהמערכה, אבל עם ישראל האומר: "שמע ישראל" הם גיבורים אנשי השם, לכן יאה להם להילחם מתוך הכבוד גם אל העבר- ההיסטוריה של העם היהודי.

ב] "אתם קרבים היום למלחמה "ההחלטה לצאת למלחמה- נובעת מתוך רצונכם ועל כן עליכם לכבד את רצונכם ובחירתכם ויש להיות החלטיים ולא לסגת מכך.

ג] יש לזכור כי המלחמה היא נגד האויב, ואם חס ושלום תיפלו בידו, הוא ודאי לא ירחם עליכם, כפי שנאמר במסכת סוטה: "על אויבכם ולא אחיכם, לא יהודה על שמעון ולא שמעון על יהודה, שאם תיפלו בידם ירחמו עליכם, על אויביכם אתם  הולכים, שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם"

הרמב"ן מדגיש את הביטחון בה' -אותו הכהן חייב להחדיר ללוחמים, טרם יציאתם לקרב: "כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם, להושיע אתכם"

התשובה לשאלה ב]

על פי דברי הרמב"ן: בעת יציאה למלחמת מצווה על העם לזכור כי-אל להם לפחד מפני האויבים ויזכרו כי הקב"ה נילחם איתם, כפי שהכתוב אומר: "אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם" [דברים כ, ד]

ומנגד אין העם רשאי לחשוב כי כוחו ועוצם ידו עושה לו את החיל.

אלא יגבירו את ביטחונם בה'- כדברי דוד המלך: "כי לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה"

רבינו בחיי אומר: כי הכתוב מזהיר את העם: "אל תראו ואל תחפזו"-  והכוונה כי כל הירא מבשר ודם יש בכך פגם, הוא כאילו שוכח את ה', כפי שהזהיר הנביא  ישעיהו: "מי את ותיראי מאנוש ימות.. ותשכח ה' עושך"[ישעיהו נ"א, י"ב-י"ג]

ושלמה המלך אמר: "חרדת אדם ייתן מוקש ובוטח בה' ישוגב" [משלי כ"ט, כ"ה]

רש"י אומר: כי אין לרחם על האויבים -מהטעם שהם בעצמם לא ירחמו על עם ישראל.

וגם אם בעיני העם האויב נראה מרובה, הרי בעיני ה' אינו רב כלל.

כמו כן יש לנקוט בארבעה דברים:

א] להרעיש עם התריסים והקול החזק ישמש איום על האויבים.

ב] ורומסים בסוסיהם וגורמים להם שיצהילו קולם וישמיעו גם רעש באמצעות הפרסה שלרגליהם.

ג] וצווחים בקולם כדי להפחיד את האויב.

ד] ותוקעים בשופרות ועוד במיני כלים שונים- כדי להפחידם.

"כלי יקר" מפרש: כי בטרם עם ישראל יצא למלחמה נגד אויביו יסיר פחד מליבו גם אם נדמה לו שכל האויבים התאחדו כאיש אחד נגדו, אך בסופו של דבר האויבים לא יהיו מאוחדים במטרתם, אלא

יתפרדו ביניהם דרכיהם.

ה"כל יקר"- מבסס דבריו על פי מבנה הפסוק, המתחיל בלשון יחיד: "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב.. והמשכו בלשון רבים:".. אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד את חשיבות דברי הכהן לעם טרם היציאה לקרב באותם ימים . אך גם בימינו בעת היציאה לקרב -אם נבטח באלוקים ונגלה נחישות במשימה ללא יראה מהאויב. בע"ה נזכה לניצחון ויתגשם בנו הפסוק: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר