פינת הכותבים

מס' צפיות - 295
דירוג ממוצע -
ההפטרה לפרשת כי תצא/מאת: אהובה קליין.
נבואת הבשורה לציון- כיצד?
מאת: אהובה קליין 02/09/14 (08:06)

ההפטרה לפרשת כי תצא- נבואת הבשורה לציון-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן-ציון]

ההפטרה פותחת בנבואת נחמה לעם ישראל:

"רני עקרה לא ילדה פצחי רינה וצהלי לא- חלה כי- רבים בני- שוממה מבני בעולה אמר ה': הרחיבי מקום אוהלך ויריעות משכנותייך יטו אל תחשכי האריכי מיתרייך ויתדותיך חזקי: כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גויים יירש וערים נשמות יושיבו: אל תיראי כי לא תבושי ואל- תיכלמי.."[ישעיהו נ"ד, א-ד]

השאלות הן:

א] באילו אמצעים אומנותיים משתמש הנביא בדברי הנחמה?

ב] היכן מוצאים במקרא דוגמאות לנשים עקרות שבסופו של דבר ילדו?

ג] אילו הבטחות מזכירים לנו דברי הנחמה בתנ"ך?

התשובה לשאלה א]

1] "האנשה"- הנביא  מייחס את דבריו לירושלים ומדמה אותה לאישה שהייתה עקרה בעבר, אך כעת  תבוא הישועה ומצבה משתנה לטובה והיא נקראת לשמוח ולרנן ולצהול

מעתה- היא תרחיב את גבולה ובניה  יתרבו.

עם ישראל עתיד לשוב אל ציון והם יהיו מרובים בהשוואה למצב שהיה בזמן החורבן.

2] הנביא משתמש בדימויים יפים, כגון: "הרחיבי מקום אוהלך ויריעות משכנותייך יטו"

והכוונה ארץ ישראל ומרכזה ירושלים- עתידות להתרחב ולהתפשט ולכן אלה השבים מהגלות יבנו בתים רבים -כדי שיהיה מקום לכל עם ישראל השב אל ארצו מארצות הניכר.

3] מילים נרדפות: "לא תבושי", ואל תכלמי" ,"לא תחפירי"

כאן הנביא מבטיח לציון שלא תבוא לידי בושה למשמע דברי האויבים המקנטרים אותה.

4] ניגודים: "ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך"

במשך זמן מועט ה' עזב את ציון, אבל מנגד הקב"ה עתיד לחזור ולקבץ את גלויות ישראל באהבה וברחמים  במשך זמן רב.

5] לשון נופל על לשון: "בשצף קצף" - והמשמעות כי הכעס על ישראל היה גדול מאד, אך חולף במהירות בדומה לשיטפון של מים אדירים ההורס בדרכו הכול, אך נעלם במהירות.

התשובה לשאלה ב]

במקרא ישנן דוגמאות לנשים עקרות שילדו, הנה כמה מהן:

שרה אימנו: "ותהיי שרי עקרה אין לה ולד"[בראשית  י"א ל] ובהמשך ידוע כי זכתה ללדת את יצחק.

אשת מנוח:" ואשתו עקרה ולא ילדה" [שופטים י"ג, כ]ובהמשך לאחר בשורת המלאך נאמר: "ותלד האישה בן ותקרא את- שמו שמשון.."[שם י"ג, כ"ד]

חנה-אשת אלקנה: לאלקנה היו שתי נשים, אחת פנינה ולה ילדים ,והשנייה חנה ולה לא היו ילדים, אלקנה היה נוהג לעלות לשילה  לזבוח זבח להי והכתוב מציין: "ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפנינה אשתו ולכל- בניה ובנותיה מנות: ולחנה ייתן מנה אחת אפיים כי את- חנה אהב וה' סגר רחמה"[שמואל –א, א ,ד]

חנה הרבתה להתפלל ואף נדרה נדר: שאם תזכה בבן תקדיש אותו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו ,הקב"ה נענה לבקשתה והיא ילדה בן, קראה לו שמואל, היא קיימה את הנדר וכאשר הוא  נגמל הביאה אותו לבית ה'.

רחל: "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם-אין מתה אנוכי..." יעקב מגיב בכעס אל רחל:"ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן"?[בראשית  ל, א- ב]

בהמשך נאמר: "ויזכור אלוקים את רחל וישמע אליה אלוקים ויפתח את רחמה: ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלוקים את  חרפתי: ותקרא את שמו יוסף..."[שם  ל, כ"א-כ"ה]

בעקבות תפילתה של רחל אל ה' –מצבה  השתנה וזכתה לבנים: יוסף ובנימין.

התשובה לשאלה ג]

דברי הנחמה על עם ישראל  ההולך ומתרבה בארצו - מזכירים לנו את הבטחתו של ה' אל אברהם:"ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה: ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו  בך כל משפחות האדמה"[בראשית י"ב, ד]

"וייפול אברם על פניו וידבר אתו אלוקים לאמור: אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים: ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב- המון גויים נתתיך: והפרתי אותך במאד, מאד ונתתיך לגויים ומלכים ממך יצאו: והקימותי את- בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריי לדורותם לברית עולם להיות לך  לאלוקים ולזרעך אחריך..." [שם י"ז, ג-ח]

אחרי ניסיון העקדה, אומר מלאך ה' לאברהם: "... בי נשבעתי נאום ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את- בנך את- יחידך: כי- ברך אברכך והרבה ארבה את- זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו: והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי"[שם כ"ב, ט"ו-י"ח]

ה' מבטיח גם ליצחק ברכות: "וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך: גור בארץ הזאת ואהיה עימך ואברכך כי- לך ולזרעך אתן את- כל הארצות האלה והקימותי את- השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך: והרבתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את- כל הארצות האלה והתברכו בזרעך כל גויי הארץ..."[שם  כ"ו, ב—ה]

הקב"ה אינו  פוסח גם על יעקב ,בחלום הסולם ובו מלאכים עולים ויורדים, נאמר:" והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך": [שם  כ"ח ,י"ג- ט"ו]

דברי הנבואה של ירמיהו מזכירים באופן מדהים את דברי הנביא ישעיהו: "כי כה אמר ה' רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגויים השמיעו הללו ואמרו הושע ה' את עמך את שארית ישראל"[ירמיהו ל"א, ז]

ובהמשך נאמר: "..ויש  תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם.."[שם  ל"א, י"ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד מדברי נבואת ישעיהו הנביא: כי אין מקום לייאוש- ציון אשר מצבה בזמן החורבן היה קשה -כאישה  עקרה אשר אין ביכולתה ללדת, לפתע זוכה לישועת ה' והיא הולכת ,גדלה ומתרחבת.

ומעתה ראוי שתפצח ברינה ושירה -לרגל  השינוי שחל בה: "כי ימין ושמאל תפרוצי"

מי ייתן ויתגשמו נבואות אלו במהרה. אמן ואמן.

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר