פקודת החברות לא חייבה חברה פרטית, בניגוד לחברה ציבורית, לשגר דו"חות כספיים לרשם החברות ואף לא התערבה באופן עריכת הדו"חות הכספיים של חברה פרטית או בתוכנם. חוק החברות חולל לכאורה מהפך בשתי סוגיות אלו, בקובעו בסעיף 171 כי חברה ציבורית תנהל חשבונות ותערוך דו"חות כספיים לפי חוק ניירות ערך, ובחייבו חברה פרטית לנהל חשבונות ולערוך דו"חות כספיים כאמור בחוק החברות. כן קובע סעיף זה כי הדו"חות הכספיים יאושרו בידי הדירקטוריון וייחתמו בשמו.

סעיף 172(א) לחוק החברות דן באופן עריכת הדו"חות הכספיים בחברה פרטית, וקובע כי חברה פרטית תערוך בכל שנה דו"חות כספיים שיכללו מאזן ליום 31 בדצמבר של אותה שנה ("המועד הקובע") ודו"ח רווח והפסד לשנה שהסתיימה באותו יום, וכן דו"חות כספיים נוספים, הכול בהתאם לנדרש מכוח כללי החשבונאות המקובלים. כן מורה הסעיף כי רואה החשבון המבקר יבקר את הדו"חות.

עם זאת, מכוח סעיף 172(ב) לחוק החברות רשאית חברה פרטית לקבוע בתקנונה כי על אף האמור בסעיף הנ"ל, יהיו הדו"חות לשנה שלא תסתיים במועד הקובע אלא במועד אחר שייקבע בתקנון ("המועד המיוחד"). הדו"חות של חברה פרטית ייערכו בתוך שישה חודשים מהמועד הקובע או מהמועד המיוחד, לפי העניין, או בתוך תקופה אחרת שנקבעה בתקנון, ובלבד שלא תיקבע תקופה שתמנה יותר מתשעה חודשים. הדו"חות ייערכו לפי כללי החשבונאות המקובלים וישקפו באופן נאות את אשר הם אמורים לשקף בהתאם לכללים אלה.

סעיף 172(ה) לחוק החברות מקנה לשר המשפטים סמכות לקבוע הוראות לעניין זהות החותמים על הדו"חות ומספרם, וקובע כי כל עוד לא נקבעו הוראות כאמור, ייחתמו הדו"חות בידי דירקטור אחד לפחות. כמו כן הוקנתה לשר המשפטים בסעיף 172(1) לחוק החברות סמכות לקבוע פרטים שיש לכלול בדו"חות, אף אם הם נוגדים את כללי החשבונאות המקובלים.

חברה לא פעילה, כאמור בסעיף 158 לחוק החברות, רשאית להחליט באסֵפה הכללית כי אין היא חייבת בעריכת דו"חות לפי פרק זה.