מס' צפיות - 1217
דירוג ממוצע -
אחשוורוש המלך/ מאת: אהובה קליין.
מי היה אחשוורוש המלך,מדוע ערך משתה?
מאת: אהובה קליין 04/03/15 (09:38)

אחשוורוש- המלך- קווים לדמותו/ מאמר מאת: אהובה קליין©

 

המגילה פותחת בתיאור  המלך  אחשוורוש:

"ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" [מגילת אסתר ,א, א]

השאלות הן:

א] מי היה המלך אחשוורוש ומתי מלך?

ב] מדוע אחשוורוש ערך משתה?

ג] כיצד התייחס המלך אל אסתר?

המלך אחשוורוש.

על פי רש"י: המלך אחשוורוש היה  מלך פרס שמלך תחת כורש לסוף ס' שנים, היה רשע מתחילתו ועד סופו, לא היה כלל מזרע המלוכה ומלך מעצמו, היה שולט על מאה ועשרים ושבע מדינות  מהודו ועד כוש.

התקופה בה מלך: בשנת ג אלפים[3392]ליצירה, בסוף שבעים שנות גלות של עם ישראל- בבבל, כשעם ישראל היו מצפים לגאולה ועדיין לא זכו לבואה.

המילה: "ויהי" בתחילת המגילה מרמזת על צער : "אמר רבי שמואל בר נחמני: בחמישה מקומות נאמר: "ויהי בימי", וכולם לשון צרה. "ויהי בימי אמרפל"-מלחמת המלכים נגד אברהם: "ויהי בימי אחז"- ארם מקדם ופלישתים מאחור, נגד ישראל. "ויהי בימי יהויקים"-"ראיתי את הארץ והנה תוהו ובהו". "ויהי בימי שפוט השופטים"- רעב גדול: "ויהי בימי אחשוורוש"- גזרת המן להשמיד, להרוג ולאבד"

חז"ל אומרים על המילה: "הוא"-

חמש פעמים נאמר בתנ"ך: "הוא" לטובה. וחמש פעמים נאמר: "הוא"- לרעה:

לרעה: "הוא היה גיבור ציד",

הוא עשיו אבי אדום"

"הוא דתן ואבירם"

"הוא המלך אחז"

"הוא אחשוורוש".

חמש -לטובה:

"אברם הוא אברהם".

"הוא משה ואהרון".

"ודוד הוא הקטן"

"הוא יחזקיהו".

"הוא עזרא עלה מבבל"

"אמר ר' ברכיה בשם רבנן: יש לנו אחד שהוא טוב מכולם: "הוא ה' אלוקינו בכל הארץ משפטיו"

כתוב: "בימים ההם בשבת המלך אחשוורוש על כיסא מלכותו אשר בשושן הבירה"[מגילת אסתר ,א, ב]

חז"ל אומרים: "כיסא מלכותו"- רצה  אחשוורוש לשבת על כיסא מלכותו של שלמה המלך, אך מן השמים לא אפשרו לו, לכן נאלץ לעשות כיסא משלו.

המלך היה גם מהיר חימה והיה  רגיל לכעוס במהירות.

כאשר ושתי סירבה להתייצב לפניו, עוד באותו יום  ערך לה משפט והיא הוצאה להורג.

אחשוורוש עורך משתה.

מדוע מלך אחשוורוש ערך משתה? על כך כמה דעות:

יש אומרים: הוא ערך את המשתה היות ונשא את ושתי לאישה.

יש דעה האומרת: הוא ניצח את האויבים שנלחמו נגדו  ולאות ניצחון ערך את המשתה.

דעה נוספת: נסתיימה מלאכת כיסא מלכותו.

יש האומרים: שתמו שלוש שנים מאז שביטל את מלאכת בית המקדש וראה שגלות בבל הסתיימה ועדיין היהודים לא נגאלו והוא היה סבור שכנראה- לעולם לא יגאלו.

ויש סוברים כי המשתה היה לכבוד יום הולדתו בתאריך זה.

מתוך עיון בפסוקים נראה שלמלך זה היו כוונות שאינן תמימות כלל: "בהראותו את עושר כבוד מלכותו תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום"

[שם א, ד]

לפי תיאור זה יש להסיק: כי אחשוורוש ברשעותו שאף להאדיר את שמו וכבודו כדי להרשים את כל המוזמנים- בגודל נדיבותו ועושרו.

ולא הייתה כאן הכנסת אורחים תמימה.

ואכן נשאלת השאלה, מאין הייתה לו העשירות הזאת?

 מתברר, כי נבוכדנצר היה קמצן בממונו וכיון שנטה למות, אמר לעצמו: אינני רוצה להשאיר את כספי לאחרים שייהנו ממנו. לכן בנה ספינה מנחושת, ומילה אותה באוצרות זהב ,הטמין אותה באדמה ויצק עליה  עופרת, כדי שלא תתגלה, כשכורש הגיע ורצה לבנות את בית המקדש, גילה את הספינה הזו, שנאמר:

"ונתתי לך אוצרות חושך"- וממנו ירש אחשוורוש את כל האוצרות.

ומתברר גם שאחשוורוש לבש בגדי  כהן גדול, ולומדים זאת מהמילים: "תפארת גדולתו"

שהרי נאמר בתורה: "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת"-"תפארת"- הכוונה לבגדי כהונה גדולה, כשראו ישראל את כל בית המקדש ואת בגדי כהן גדול, סרבו לשבת בסעודה.

הדבר נודע לאחשוורוש ומיד  ציווה שיערכו משתה מיוחד עבור היהודים. המגילה מדגישה כי המשתה  נערך במשך ימים רבים, היות  וימים אלה היו מצערים את ישראל כשראו שכלי המקדש ובגדי הכהונה מחוללים.

ומדוע המשתה נערך במשך מאה ושמונים יום?

 על כך אומרים חז"ל: למלך היו  אלף ושמונים אוצרות ובכל יום הראה להם שישה אוצרות- לכן  היה חייב לערוך את המשתה במאה ושמונים יום על מנת שיוכל להציג את כל האוצרות.

בנוגע לשתיית היין במשתה, ישנה דעה האומרת:

כי אחשוורוש רצה להחטיא את עם ישראל ביין נסך ואם היה מכריח אותם לשתות, הם היו יכולים להתחמק מעבירה זו בטענת, אונס. לכן נאמר: "והשתייה כדת אין אונס"

המלך אחשוורוש ואסתר המלכה.

נאמר: "ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמוד בחצר בית המלך...והמלך יושב על כיסא מלכותו...ויהי כראות המלך את- אסתר המלכה.. נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו.. ויאמר לה המלך: מה לך אסתר ומה בקשתך עד חצי המלכות ויינתן לך" [מגילת אסתר ה, א-ד]

חז"ל אומרים : כי המלך כעס מאד על אסתר, לפי שבאה לפניו ללא הציווי שלו.

היא הרגישה בכך ונבהלה באותו רגע. הקב"ה עשה עימה חסד והוסיף לה יופי וחן והדר על הדרה.

ואז החל מתחנף אליה.

הוא הציע לה: "עד חצי המלכות" והכוונה לבית המקדש שהתחילו לבנות בימיו של כורש אך לא סיימו, אחשוורוש מוכן לתת את בית המקדש שעדיין לא תמה בנייתו והוא באמצע הבנייה.

לאור האמור לעיל.

ניתן ללמוד על המלך אחשוורוש:

שהוא לא היה מזרע המלוכה, היה גאוותן ושאף להאדיר את שמו ועושרו לעיני כול, היה ממהר לכעוס  על כל דבר, לא אהב את היהודים, הוא גידל את המן בן המדתא  האגגי.

על כך אומרים חכמים: "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה"

מתוך קריאת המגילה, ניתן ללמוד כי הקב"ה מציל את בניו תמיד. כמו שנאמר: "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם"

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר