מס' צפיות - 1001
דירוג ממוצע -
פרשת חוקת/ מאת: אהובה קליין.
על מה נאמרה שירת הבאר?
מאת: אהובה קליין 24/06/15 (11:53)

פרשת  חוקת- על מה נאמרה שירת הבאר?

מאמר מאת: אהובה קליין

פרשה זו פותחת בנושא פרה אדומה, וממשיכה במותה של מרים, ובעקבות זאת העם מתלוננים אצל משה ואהרן על העדר מים, ושהוציאום  ממצרים למדבר, מקום רע שאי אפשר לזרוע  בו זרע ולטעת תאנה גפן ורמון.  בהמשך הפרשה אהרן הכהן נאסף אל עמיו בהר ההר ומיד אחריו מופיע עונש הנחשים ונחש הנחושת. לאחר מכן המשך מסע עם ישראל במדבר. ומשם  הנדידה למקורות המים ולבאר המים במדבר.

וכאן התורה מתארת את שירתם של העם: שירת הבאר.

"אז ישיר ישראל את השירה הזאת-  עלי  באר ענו- לה: באר  חפרוה שרים

כרוה נדיבי העם במחוקק במשענתם וממדבר מתנה.."[במדבר כ"א,י"ז-י"ט]

 השאלות הן:

א] על מה שרו בני ישראל שירה?

ב] מדוע משה לא הצטרף לשירה- כמו בשירת הים?

ג] מה הכוונה במילים: "וממדבר מתנה"?

תשובות.

שירת הבאר בפי עם ישראל.

רבינו בחיי מסביר:  בני ישראל שרו על הניסים שהתרחשו בנחל ארנון:  דם האמוריים נשפך משום שהיו מסתתרים שם - כי הנחל בין ההרים היה עמוק וצר וההרים היו גבוהים וקרובים זה לזה, המעבר  בין שני  צידי  הנהר היה צר, אמרו האמוריים זה לזה בואו נסתתר במערות וכאשר עם ישראל יחצו את הנחל נצא ממקום  מחבואינו ונתנפל עליהם בחיצים ובאבני בליסטראות.  באותו הרגע שישראל נכנסו לנחל, נעשה נס , ממש כמו שפחה שהולכת לקראת גבירתה - התקרבו ההרים זה לזה ומחצו את האויבים והם מתו ממש כמו המצרים בים סוף, ומשם בא האשד אל הבאר, והבאר הייתה מעלה את דם ההרוגים, ובני ישראל היו רואים איך הקב"ה נלחם למענם ומשמיד את האויבים והם  לא ידעו זאת , עד שהבאר הודיעה להם על ידי- שראו את המתרחש במימיה ואז אמרו שירה:

"עלי באר.."

על פי דעת מקרא: כאשר התרחש הנס בגבול מואב, אז שרו בני ישראל :"עלי באר.." והמשמעות היא: שרצונם היה שהמים יעלו מהמעמקים וישקו את עם ישראל. את הבאר חפרו "נדיבי העם" ואלה היו כינויים למשה ואהרון שהם חפרו אותה בעזרת  המטה שלהם.

 רש"י גם אומר: כי משה ואהרון  חפרו את הבאר.

אור החיים מפרש:

כי השירה הזו נאמרה: על התורה שהיא נמשלה לבאר מים והיא נקראת באר על שם השכינה העליונה, שהרי התורה  נמשלה למים והמילים:" עלי באר"- מלשון עליה כי השירה לא נאמרה על הבאר למטה, אלא על באר: "עלי"- מלשון עליון. "ענו לה" כמו :"ותען להם מרים" שהוא לשון שיר [שמות ט"ו]

"חפרוה שרים" הצדיקים הראשונים שהיו במעלה גבוהה הם חפרו את הבאר והכוונה לאבות [בראשית כ"ט]:כפי שמסופר על יעקב: "והאבן גדולה על פי הבאר ויגל את האבן וישק את צאן" ומאז הייתה התורה ראויה להינתן לעם ישראל ,אך עדיין לא הייתה בבחינת אפשרות לשתות ממנה, עד: "שכרוה נדיבי עם"  הכוונה למשה שהוריד את התורה לעם והמקבלים ממנו, זקנים, נביאים ואנשי הכנסת הגדולה.

"כרוה נדיבי עם" התורה שבכתב ללא תורה שבע"פ- אין האדם יכול לשתות מימיה.   "במחוקק  במשענתם" הוא מה שהוסיפו חכמי הדורות וזה לחוקק בה חקיקה, שכל הדברים המדויקים יש לפרש על פי דברי הקדמונים ואם לא יהיו  מבוססים על דברי הקדמונים- אין לסמוך על זה.

משה  אינו מצטרף  לשירת  הבאר.

ה"כלי יקר" מפרש: מאחר שלא נאמר כמו בשירת הים: "אז ישיר משה", אלא נאמר: "אז ישיר ישראל.." ולא שרו את השירה  בתחילת ארבעים שנות הנדידה במדבר- מכאן  ניתן להבין שבני ישראל שרו את השירה הזו על משה, לפי שהבאר פסקה עם מותה של מרים ,אבל היא חזרה להשקות את בני ישראל- בזכות משה ולכן מרים אינה נזכרת בשירה ,אבל משה כן נזכר, שהרי כתוב:" באר חפרוה שרים כרוה  במחוקק והכוונה למשה שנאמר: "וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק.."[דברים ל"א, כ"א] 

במסכת תענית [דף  ט, ע"א]  מסיקים: כי הבאר חזרה בזכות משה כי בהתחלה המן  ניתן לעם ישראל בזכות משה שקיבל את התורה, שהרי התורה ניתנה לאוכלי המן [תנחומא , בשלח, כ] כנאמר:" למען אנסינו  הילך בתורתי אם לא" [שמות ט"ז, ד]  ואילו הבאר הייתה קיימת בזכות מרים שהייתה   עוסקת במידת גמילות חסדים.

ההוכחה לכך שנאמר על המיילדות במצרים [שאחת מהן הייתה מרים]:

"ותחיינה את הילדים ".[שמות ,א, י"ח] שהן היו מספקות לתינוקות מזון.

 וענני הכבוד –שהם ענני השכינה – היו בזכות אהרון שהיה גורם להשראת השכינה  על ידי הקורבנות.

ובזכות התורה חזרו שלושת הדברים.

לכן כתוב: "באר חפרוה נדיבי עם"-הם אלו שאחזו במידת- גומלי חסדים ובזכותם הייתה לישראל באר מים. אבל לאחר מות מרים מי הבאר פסקו, אך אחר כך באר המים חזרה בזכות משה והתורה כפי שרמוז בתורה: "וממדבר מתנה וממתנה נחליאל" ועל כך דרשו רז"ל [עירובין נד, ע"א] שחזרה הבאר בזכות התורה שמשה קיבל בהר סיני.

לפי מדרש חז"ל: משה אינו מצטרף לשירת הבאר, היות והוא נענש על ידי המים  בסיפור מי המריבה ואין האדם משבח את התליין שלו.

ומדוע גם שמו של ה' אינו נזכר שם? על כך ישנו משל: משל לשלטון שעשה סעודה למלך, שאל המלך את מקורביו : האם  אוהביו  נמצאים שם? ענו לו: "לא" ענה המלך  שאם כך הדבר גם הוא לא ילך  לסעודה והנמשל: בדומה לכך כמו שמשה אינו מוזכר בשירת הבאר גם הקב"ה אינו נזכר שם.

ממדבר מתנה.

אור החיים מפרש: עם ישראל זכה  למתנה = לתורה  היות והם התנהגו בענווה והיו מחשיבים את עצמם למדבר. כמו שנאמר: "ויחנו במדבר ",שהתורה אינה  נקנית ,אלא באמצעות הענווה והשפלות. ובזכות קבלת התורה זכו עם ישראל לנחלה, כפי שכתוב: [דברים ל"ב, ט]"כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו".

רבינו בחיי מפרש כדברי אונקלוס: המילים : "ממדבר מתנה.."- הכוונה: במדבר שהוא אזור שומם ניתנה לנו באר מים שהיא מתנה גדולה ומן המתנה הזו הם הגיעו לנחלי ארנון ששם נעשו להם ניסים גדולים.

על פי דעת מקרא: "וממדבר מתנה"  מורה על המשך מסעי עם ישראל ממקום החנייה האחרון במדבר מואב-  עברו למקום הנקרא מתנה.

לסיכום, לאור האמור לעיל:

עם ישראל מצאו לנכון לשיר על הבאר במטרה  להודות לה' על כל הניסים והחסדים שעשה עימם במהלך שהותם במדבר .

כפי שנאמר: "ה' ילחם לכם ואתם  תחרישון" [שמות י"ד, י"ד]

*הערה

ניתן לראות ציורים שלי על פרשת חוקת בבלוג:

בראי התנ"ך-

http://ahuvaklein.blogspot.co.il/

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר