מס' צפיות - 2376
דירוג ממוצע -
אמרי שפר א' אלול ה'תשע"ה
חוויית השבוע שלי
מאת: דוד דרומר 16/08/15 (09:44)

   ''מלחמה היא הידע להרוג בגדול ולעשות בתהילה דבר שאילו נעשה בקטן היה מוביל אל עמוד התלייה."

 

     "מלמד מומחה מרבה לשתוק - כי את רשות הדיבור הוא מוסר לתלמידיו". (רבי חיים יהודה יעקובזון)

 

     מנהג היה לו לאחד מחסידיו ממושב יסודות להביא מדי שנה מספר אתרוגים מהודרים לבית רבנו הקדוש זיע"א, והרבי בחר את המהודר שביניהם, באחת השנים לאחר שבחר רבנו אתרוג מובחר, קם מהשולחן ופנה לחדר הסמוך כדי להביא את התשלום בעבור האתרוג, התפלא החסיד מאוד, שכן שולחנו של הרבי מלא וגדוש היה בכספי פדיונות, ומדוע קם להביא כסף אחר? רבנו שהבין את תמיהתו, נענה ואמר "א מצווה קויפט מען מיט כאשרע געלד נישט מיט קיין געלד פון צרות ישראל," (מצווה קונים בכסף כשר ולא בכספי צרות ישראל).

 

     "מן השמים ניתנה לאדם בחירה חופשית, אבל מי שמשתוקק כי יכפוהו למעשים טובים – עושים לו כבחירתו וכופים עליו את הטוב, וגם זה בכלל הבחירה החופשית" (בעל ה'שפת אמת')

 

הרווארד וסטאנפורד (סיפור אמיתי ע"י מלקולם פורבס)

     זהו סיפור אמיתי מעניין ומיוחד לאותם מאתנו הממהרים לשפוט אנשים ממראה ראשון.

     אישה בלבוש פשוט ובעלה, אף הוא בחליפה פשוטה, ירדו מהרכבת בבוסטון ופסעו ללשכתו של נשיא אוניברסיטת הרווארד, ללא קביעת כל פגישה מראש. המזכירה, בקלות רבה, יכלה להבחין שלאנשים פשוטים ועניים אלה אין כל עסקים בהרווארד וקרוב לוודאי שגם לא מגיע להם להיות בקמברידג` (העיר בה נמצאת אוניברסיטת הרווארד).

     "אנו מבקשים לראות את נשיא האוניברסיטה", אמר האיש בקול רך. "הוא עסוק ויהיה עסוק כל היום", סננה המזכירה בשפתיים קפוצות. "אנו נחכה שיתפנה", אמרה האישה.

     במשך שעות המזכירה התעלמה מהם, מקווה שהזוג בסופו של דבר ילך. אבל הם לא הלכו ותסכולה של המזכירה הלך וגדל. לבסוף היא החליטה להפריע לנשיא. "אולי אם תראה אותם לדקות מעטות, הם יעזבו", היא אמרה לו. הוא נאנח בכעס ובמנוד ראש הסכים. הוא יצא לקראת הזוג.

     אמרה לו האישה: "בננו למד בהרווארד במשך שנה. הוא אהב את המקום והיה מאד מרוצה כאן. לפני כשנה הוא נהרג בתאונה. בעלי ואני היינו רוצים להקים כאן יד לזכרו, במקום כלשהו בקמפוס".

     הנשיא לא התרשם מדבריה. יתרה מזו, הוא אפילו היה בהלם. "גבירתי", הוא אמר בזעף "איננו יכולים להקים אנדרטה לכל אדם שלמד כאן ונפטר. אם היינו עושים כך, המקום היה נראה כמו בית קברות". "הו, לא" הסבירה האישה במהירות "איננו רוצים להקים אנדרטה. חשבנו אולי לתת בנין שלם להרווארד".

     נשיא האוניברסיטה פלפל בעיניו, הביט בהם ואמר כמעט בקול צעקה: "בניין? יש לכם צל של מושג כמה עולה להקים בניין? השקענו לאחרונה 7.5 מיליון דולר בהקמת הבניין לפיסיקה, כאן בהרווארד". לרגע הייתה האישה שקטה. הנשיא היה מרוצה. סוף, סוף הוא יוכל להיפטר מהזוג הזה. ואז פנתה האישה לבעלה ואמרה בניחותא: " זה כל מה שעולה להתחיל אוניברסיטה? למה שלא נקים פשוט אוניברסיטה משלנו?" בעלה הנהן והניד בראשו בהסכמה.

     פניו של הנשיא נפלו במבוכה רבה.

     גברת ומר סטאנפורד קמו והלכו לדרכם. הם נסעו לפאלו אלטו, קליפורניה, שם הם הקימו וייסדו אוניברסיטה הנושאת את שמם, אוניברסיטת סטאנפורד הידועה, כיד זיכרון לבן, שהרווארד לא התייחסה אליו יותר.

     אתה יכול בקלות לשפוט את אופים של אחרים ע"י איך שהם מתייחסים לאלה שהם חושבים שלא יוכלו לעשות מאומה עבורם.

 

 

 

 חוויית השבוע שלי

 

http://h-y.xwx.co.il/  

 

מלחמה,תהילה,עמוד התלייה,מלמד מומחה,אתרוגים,כסף כשר,החסיד,הרבי,כספי פידיונות,

בחירה חופשית,הרווארד,סטאנפורד,

 

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר