מס' צפיות - 1083
דירוג ממוצע -
פרשת האזינו/ מאת: אהובה קליין
מה מסמל הנשר ובמה ייחודו?
מאת: אהובה קליין 24/09/15 (07:50)

פרשת האזינו-  מה  מסמל הנשר ובמה ייחודו?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת האזינו - כתובה ברובה בסגנון שירה , בראשיתה  משה מזמין את השמים ואת הארץ להיות עדים על דבריו לעם ישראל.

בהמשך  מוזכרים חטאי ישראל ועונשיהם,  עם כל זה , אהבת ה' אל עמו  לא נפגעה,  אלוקים דאג לישראל לאורך כל הדרך במדבר  וגם לאחר כל החטאים אלוקים אינו נוטש את עם ישראל  - בהווה ולא יינטשו בעתיד.

הפרשה פותחת במילים :"האזינו השמים ואדברה  ותשמע הארץ אמרי פי.." [דברים ל"ב, א]

מסירות ה' אל עמו  היא: כדוגמת יחסו של הנשר לגוזליו: "כנשר יעיר קינו על - גוזליו ירחף יפרוש כנפיו ייקחהו  יישאהו על אברתו" [שם  ל"ב, י"א]

עם ישראל בהתנהגותו מוזכר  בתור דור  מיוחד: "..כי דור תהפוכות המה בנים לא- אמון בם" [שם ל"ב, כ]

השאלות.

א] מדוע נבחרו השמים והארץ כעדים לדברי משה?

ב]  מה מאפיין את הנשר?

ג] מה המשמעות: "דור  תהפוכות" ?

תשובות.

השמים והארץ.

על פי רש"י: ישנם שני פירושים:

א] היות ומשה הוא בשר ודם ואינו חי לנצח לכן העיד בעם ישראל את השמים והארץ שהם נצחיים.

ב] השמים והארץ יכולים לתת שכר , או עונש – גשם  מהשמיים - כאשר עם ישראל  מקיים את מצוות התורה  וכמו כן  הגפן תיתן פריה ואם חס ושלום יחטאו – לא יהיו גשמים והארץ לא תיתן את יבולה.

רבי יעקב מפולנאה שהיה מתלמידי הבעל שם- טוב, מסביר את השמים והארץ כמשל:

"האזינו השמים" הכוונה לתלמידי חכמים אשר הוגים יומם ולילה בתורה - שהם עניינים של שמים.

"ותשמע הארץ"- הם המוני העם העסוקים בעניינים גשמיים ברוב הזמן. ומדוע הפנייה תחילה לתלמידי החכמים? מפני שאם תלמידי החכמים יקשיבו לדברי משה ואף יקיימו את הציוויים ,כך ישמשו דוגמא לשאר שכבות העם באופן זה  וגם הם יקבלו עליהם את קיום המצוות.

רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים", אומר רעיון דומה: כוונתו של משה הייתה, להגיע לכל שכבות הציבור:

א] עם ראשי הציבור שכינה אותם שמים.

ב] עם המון העם שכונו הארץ.

לכן קודם פנה אל השמים- שהם תלמידי חכמים ואחר כך אמר "ותשמע הארץ" שהמוני העם ישמעו מרצונם כאשר יראו את ראשי הציבור הולכים בדרך הישר.

הנשר.

מנקודת מבט  מדעית: ידוע כי הנשר שייך לסוג העופות הדורסים, אוכל נבלות ומקורו בנוי  בצורה מעוקלת. צווארו ארוך ,רגליו קצרות וחזקות, מכוסות  פלומה לבנה.

בתנ"ך, הנשר מוזכר 28 פעמים, הנשר נחשב למלך העופות, המקור לכך מופיע בגמרא: ".... מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור, מלך שבעופות נשר, ואדם מתגאה עליהן, והקדוש ברוך הוא מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו" (חגיגה, י"ג ע"ב).

הנשר נמצא בתורה בראש רשימת העופות הטמאים:

"ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם , את הנשר..." [ויקרא י"א, י"ג]

הנשר משמש סמל של כוח, קלות מעוף ,מהירות  ורעבתנות:

"ואשא אתכם על כנפי נשרים" [שמות י"ט ,ד]

במשנה -מסכת אבות נאמר: "יהודה בן תימא אומר: הווי עז  כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי וגיבור כארי.." [אבות  ה,כ]

על שאול ויהונתן נאמר: "שאול ויהונתן הנאהבים בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו" [שמואל-ב, א, כ"ג]

שלמה המלך מתפעל מהנשר ואומר: "כנשר יעוף השמים" [משלי כ"ג, ה]

ועוד אומר שלמה : "שלושה המה נפלאו  ממני דרך נשר בשמים" [משלי ל, י"ח]

באיוב נאמר על הנשר : "באשר חללים שם הוא" [איוב ל"ט, כ"ח]

"ופני הנשר לארבעתן" [יחזקאל א, י]

הנביא ישעיהו מזכיר את הנשרים ומדגיש את כוחם: "וקווי ה' יחליפו כוח, יעלו אבר כנשרים ירצו ולא ייגעו ילכו ולא יעפו" [ישעיהו, מ, ל"א]

בפרשתנו הנשר מוזכר  כעוף הדואג  ומסור לגוזליו, כפי שנאמר: "כנשר יעיר קינו" [דברים ל"ב, י"א]

רש"י מסביר:  כי הקב"ה מתייחס לבניו  כאותו נשר הנוהג בחמלה ורחמים כלפי גוזליו אינו נכנס בבת אחת אל הקן, אלא קודם מנענע את ענפי העץ ועף ביניהם עד שבניו יתעוררו ויהיו מוכנים לקבלו.

בספרי נאמר: "מה נשר זה אין נכנס לקינו עד שהוא מטרף על בניו בכנפיו, בין אילן לחברו, בין סוכה לחבירתה, כדי שיעירו בניו ויהיה  בהם כוח לקבלו, כך כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל- לא נגלה עליהם מרוח אחד אלא מארבע רוחות." כלומר גם הקב"ה לא נגלה בבת אחת כאשר נתן לעם ישראל את התורה ולא בא אליהם מכוון אחד, אלא מארבע רוחות השמים.

דור תהפוכות.

על פי רש"י: מדובר בדור הופך רצון לכעס- הם הופכים את רצון ה'- היינו נחת רוחו - לכעס.

על פי דברי ישעיהו הנביא: מדובר בדור שאינו  הולך בדרך ישרה, אלא הופך כל דבר למען צרכיו האנוכיים, כמו שנאמר: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור, ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר" [ישעיהו  ה, כ]

חז"ל אומרים :כי "דור תהפוכות"  הוא אופיו של עם ישראל שיש בו תהפוכות וניגודים. מצד אחד הם מגלים יחסי אחווה איש לרעהו ומצד שני  הם  מעוררים מחלוקות וקיים עניין הפירוד והפילוג.

על כך אומר רבי  יהודה בר אלעאי במסכת מגילה [ט"ו, ע"א]: "אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים: כשהם יורדים, יורדים עד עפר  [לדיוטא התחתונה] ושהם עולים, עולים עד כוכבים"

ה"כלי יקר" אומר רעיון מעניין במיוחד: ישראל נקראו בשלושה שמות: יעקב, ישראל. ישורון- סופי המילים- לבן, על שם שבזכותו של יעקב ה' ילבין את עוונם, אבל הם הפכו את סדר האותיות, לנבל, שנאמר: "עם  נבל ולא  חכם", כמו שאמרו רז"ל: דור של משיח יתהפך כולו למינות.

ומהו עם נבל? עם שאוהב כסף ועליו נאמר: "עושה עושר ולא במשפט" [ירמיהו י"ז, י"א]

לסיכום, לאור האמור לעיל: פרשת האזינו הנאמרת ברובה בצורת שירה, מתארת את הקב"ה שדאג ודואג לעם ישראל לאורך כל הדרך, בדומה לנשר המגלה מסירות  נפש לגוזליו.

ומנגד, עם ישראל פעמים רבות חטא והפנה עורף לה', למרות זאת הקב"ה אינו מש מבניו  ומשגיח עליהם תמיד.

מי ייתן ועם ישראל ייטיב את דרכיו וישמור  את מצוות התורה לאורך כל חייו, כפי שמבקש משה: "כי לא— דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על—האדמה אשר אתם עוברים את- הירדן שמה לרשתה" [דברים ל"ב, מ"ז]

* הערה:

ניתן לראות ציורים על פרשת האזינו בבלוג:

בראי התנ"ך.

http://ahuvaklein.blogspot.co.il/

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר