מס' צפיות - 2107
דירוג ממוצע -
1423פציעות קטנות-תיאטרון גשר
אהבה עם סבל שאינה מביאה לשום דבר
מאת: elybikoret 30/09/15 (09:37)
1423פציעות קטנות-רג'יב ג'וזף-תיאטרון גשר
צילומים-אלי ליאון
 
ההצגה "פציעות קטנות" מאת רג'יב ג'וזף מוצגת כעת בתיאטרון גשר.המחזה מוגדר כטראגי קומדיה וביים ותירגם  אותו ארז דריגס.
עם איזה מסקנה יכול צופה לצאת אחרי שיראה את ההצגה.המסקנה היא בעצם שאלה.למה לאהוב זה כל כך קשה.מדוע האהבה כרוכה ברוב המקרים בסבל,בכאב,בצער.
 
דאג וקליין הם חברים מילדית .הם מכירים 30 שנה מגיל 8 ועד גיל 38.הם נפגשים רק במקרים בהם אחד נפצע או פוגע בעצמו.הם אינם יודעים איזה סוג של קשר נוצר ביניהם.האם אפלטוני ,האם לא מחייב ,האם הוא בא מתוך אהבה או אולי אין בכלל קשר כל שהוא.
 
הקשר שלהם עפ'י עלילת המחזה חזק.יש משיכה מסויימת אך הם אינם מצליחים לנצל זאת.
זהו מחזה אינטימי לשניים יובל ינאי-דאג- שמשחקו טוב.יש סצינות שונות מתוך ילדותם וכאשר הם כבר מבוגרים.הוא מצליח במשחקו לשחק היטב את הילד והן את המבוגר.יש הבדל בין שני הטיפוסים השונים עם המאפינים של ילד ושל מבוגר.השחקנית השניה-נעמי לבוב-קליין פעילה פחות .דאג מנסה להתקרב אליה להראות לה שהוא אוהב אותה ,רוצה את קרבתה אך היא רוב הזמן מקבלת זאת מבלי לעודד אותו ומבלי להחזיר אהבה.אצלו הורגש חום מסויים.אצלה (באולם היה קור בלתי נסבל כי הרוח הקרה היתה כל הזמן על הפנים של הקהל שישב בשורה שלי לפחות)הגיע הקור מהאולם. 
 
המחזה הורכב מ8 סצינות שהתרחשו בתקופות שהם מכירים ללא סדר. הכל בעירבוביה כאשר בדרך כלל, אך לא תמיד, רואים סצינה מהילדות לסרוגין עם סצינה שהם מבוגרים.בכל אחת מהסצינות הללו יש מישהו פצוע ולפעמים גם שניהם.הפציעות הן הסיבה שהם נפגשים.שהם מתקרבים אחד לשני,שהם מבקשים אחד מהשני לנגוע בפצעים שלהם.
 
מה היתה הכוונה של המחבר ליצור הצגה בה אין מוקדם ואין מאוחר.כל סצינה אינה באה  בסדר כרונולוגי של חייהם אלא יש קפיצה מכוונת בזמן קדימה ואחורה.דבר שיוצר בלבול .אולי סדר זה בא כדי להראות שגם בחייהם והיחסים ביניהם יש בילבול ואי ודאות.אצל דאג אפשר היה להבין מיד עפי התלבושות וצורת המשחק באיזו תקופה אנו נמצאים אצל קיילין פחות.
הדמויות קרובות מאוד אחת לשניה ,אך עם הזמן החברות פגע, הקשר הקרוב לאט לאט נמוג והמחזה נגמר כפי שנגמר.(חבל לקלקל את ההפתעה לצופה)
 
ההצגה מרתקת,מותחת,הבימוי טוב עם קצב טוב, דבר שלא יכול היה לקרות לו המשחק של השחקנים לא היה טוב.
 
בין קטע לקטע יש מכבים את  האורות ואז השחקנים מחליפים תלבושות, מתפשטים ומתלבשים לעיני הקהל כדי להמשיך בקטע השני.
טבעי גם שבמחזה לשניים הם יהיו כל הזמן על הבמה וכך גם כאן.
 
עיצבה את התפאורה  המורכבת מקירות שחורים משלושה צדדים שבהמשך מתברר לצופים שהם הארונות מהם מוצאים השחקנים את הבגדים לקטע הבא.מיטת בית החולים שהסתובבה כל הזמן על הבמה לא הוסיפה ולא גרעה .
התלבושות היפות שמוחלפות בכל סצינה עיצבה בנימה קצת שובבה פולינה אדמוב והעריכה המוסיקלית והתנועתית נעשו על ידי מירי לזר.
 
לראות או לא לראות:הצגה אינטימית מוגשת בסדר, חביב ונחמד.
 
נכתב על ידי elybikoret , 29/9/2015 09:18
 
ליאון אלי
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
054-249-3488
עתונאי-מבקר אמנות
חבר אגודת העתונאים של תא
ותא המבקרים שלידה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
 

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר