מס' צפיות - 367
דירוג ממוצע -
1427עשר דקות מהבית-תיאטרון הבימה
מחזה על רבין
מאת: elybikoret 07/11/15 (18:05)
1427עשר דקות מהבית-מאיה ערד-הבימה
צילומים-אלי ליאון
 
לרגל 20 שנה מרצח רבין מעלה תיאטרון הבימה הצגה מאת מאיה ערד המתארת את מה שקרה במשרד ראש הממשלה שנה לאחר שנחתם בראשי תיבות הסכם אוסלו.
חייל בשם נחשון וקסמן נחטף והוחזק בהתאם לקביעת השב'כ בעזה.
יצחק רבין שהיה אז ראש הממשלה היה בדילמה קשה האם להפר את המוסכם או לנסות להחזיר את החייל במו"מ.
 
הוא ראה את ערפאת אחראי לשלמו כי החייל היה לפי קביעת השב"כ בשטח שנמסר לריבונות הפלסטינית.
רבין החליט לא לפעול כי ראה כאחראי לחייל את ערפאת ולא יכול היה לפי מצפונו לקבל דרישות אם החייל לשחרר מחבלים תמורת החזרתו.
 
תוך כדי ההתלבטות עולים במוחו של רבין נבואות מה מצפה לישראל אם יחתם הסכם השלום ומה אם לא יחתם.
הוא רואה שני עתידים.עתיד ורוד אם לא יופר הסכם השלום של אוסלו והרס,פצצות,רקטות ופחד אם לא ישמר ההסכם.
לצערנו העתיד השני התגשם.
 
רבין האמין בלב שלם כי הישראלים והפלסטינים רוצים שלום.הוא רצה להאמין לערפאט אך השב"כ אכזב בהערכותיו.
רבין היה מודאג שכניסה לעזה מחדש תהרוס את השלום.
 
רבין היה שתקן.מסוגר בעצמו.לא הסטרי,הגיוני,זאב בודד.הוא האמין שלא מוכר פחדים אלא תקוה לעם.
הוא החליט החלטות על דעת עצמו והן היו שנויות במחלוקת אז וגם היום.
 
כותבת מחברת המחזה :"התגייסתי לצבא שלום והשתחררתי מצבא מלחמה"."כשאילן רונן ביקש שאכתוב מחזה לציון יום השנה ה20 תגובתי היתה שאין לי ענין לכתוב על הרצח עצמו" "כתבתי על הרגע שבו רבין בוחר שלא לפעול"
 
קשה לראות הצגה שעלילתה מתרחשת בתקופה שאתה הית עד לה ,יודע פרטים רבים עליה ותוך כדי ראיית ההצגה אתה נזכר וחי מחדש רגעים מרגשים ועצובים אלו.
 
הבמאי שי פיטובסקי בנה הצגה מרגשת מלאת מתח רב והבליט את ההתלבטויות הקשות של רבין.מה עדיף חיי חייל בודד או התקוה לשלום והצלת חיי חיילים רבים בעתיד.
 
דב רייזר בתפקיד רבין עם סיגריה ביד גילם תכונות אלו.הוא שותק,אינו מתיעץ עם עוזריו ומחליט החלטות גורליות.הוא מכונס בעצמו.הוא מצויין,מרתק,משחקו מחושב ובנוי בהתחשבות עם כל פרט ופרט.
איילת רובינסון-מרית -מזכירתו- אמיתית,נהדרת ומגישה משחק מצויין.
רב היועצים-נתי רביץ טוב מאוד.
הורי וקסמן שגולמו על ידי רותי לנדאו ואהרון אלמוג בתפקידים קצרים אפיזודיים היו מרשימים מאוד. הוא באיפוקו והיא ברגשנותה.
הראל מוראד היה ג'יהד ירמור איש החמאס.
 
מרשימות גם שלושת האימהות השכולות כמקהלה-נעמה ארמון,ריקי בליך ורזיה ישראלי.
 
ניב מנור עיצב תפאורה אבסטרקטית משהו ,יפה ופרקטית ביותר המשמשת כרקע להתרחשויות ללא כל קשר בינה לבין מקום ההתרחשויות.
את התלבושות עיצבה נטשה טוכמן-פוליאק והמוסיקה אלברטו שוורץ.זיו וולושין עיצב את התאורה.
 
ההצגה מרתקת,מרגשת,מבויימת היטב ומראה רגעים היסטוריים  בחייו של רבין והמדינה.
 
לראות או לא לראות:מומלץ ביותר לראות.
 
נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 4/11/2015 09:18
 
 
ליאון אלי
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
054-249-3488
עתונאי-מבקר אמנות
חבר אגודת העתונאים של תא
ותא המבקרים שלידה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר