בתלמוד מובאת מחשבתו של המן אודות הגורל שהפיל לקביעת זמן ביצוע מזימתו הרעה ביהודים:

"פור הוא הגורל, תנא: כיון שנפל פור בחדש אדר, שמח שמחה גדולה. אמר: נפל לי פור בירח שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד". (מגילה יג:)

ויש לשאול: מה היתרון שיש בהולדת משה בז' באדר שגוברת על פטירתו באותו המועד, והלא חייו של משה היו מאה ועשרים  שנה, ואילו מזמן מיתתו עד זמן הטלת הפור של המן בימי פורים בשושן כבר חלפו אלפי שנים, ואם כן, כיצד מאה ועשרים שנות חיי משה שהיו בעבר, מסוגלות להשפיע לאחר יותר מאלפי שנות מותו?

כדי לענות על שאלה זו, נזדקק לעיין בשני מקורות חז"ל שיסייעו לנו לברר את העניין.

המקור הראשון הינו מהגמרא במסכת סוטה יג: ישנו דיון העוסק בשאלות הבאות: בחלקו של איזה שבט מת משה? ובחלקו של איזה שבט הוא קבור? ולבסוף, מובאת דעה מעניינת על מצבו של משה:

"א"ר יהודה: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו. היכן משה מת... והיכן משה קבור... ויש אומרים לא מת משה. כתיב הכא: 'וימת שם' וכתיב התם: 'ויהי שם עם ה'' (שמות לד, כח), מה להלן עומד ומשמש, אף כאן עומד ומשמש".

ויש להבין מה כוונת הגמרא "מה להלן עומד ומשמש, אף כאן עומד ומשמש"?

להבנת שאלה זו, נעזר במקור השני המובא ממדרש רות רבה, הדן בשימושו של משה לאחר "מיתתו":

"אדריאנוס ישחקו עצמותיו אמר לר' יהושע: אני טוב ממשה רבך, שהרי כתוב: "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת".

אמר לו: יכול אתה לגזור שלא ידליק אדם אש שלושה ימים?

אמר לו: כן.

לעת ערב עלו שניהם, הקיסר ור' יהושע, לגג הארמון וראו עשן עולה מרחוק.

אמר ר' יהושע: מה זה?

א"ל: שר העיר חולה והרופא בדק אותו ואמר שלא יתרפא עד שישתה מים חמים.

א"ל: תיפח רוחו (גוף שלישי, לשון נקיה)! בעוד שאתה חי (בניגוד למשה שכבר מת) בטלה גזרתך' ומשה רבינו משעה שגזר עלינו לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, לא מדליק יהודי נר בשבת מימיו ולא נתבטלה גזירת משה עד היום, ואתה אומר שאתה טוב ממנו?!  (רות רבה פרשה ג סימן ב).

למדרש זה יש חיזוק מהגמרא במסכת שבת: "ואילו משה רבינו, גזר כמה גזירות ותיקן כמה תקנות, וקיימות הם לעולם ולעולמי עולמים" (שבת ל.). והרי זה אשרור לידיעה ולהבנה שהארי היהודי שמת חי ומשפיע הרבה יותר משרי ומלכי הגויים שצועקים ו"חיים" .

לאור מקורות אלו, מובנים הדברים. מתוך שימושו של משה את ד' בחייו, הוא ממשיך אף לאחר מותו. רישומי מעשיו של משה במאה ועשרים שנות חייו משפיעים ועושים רושם נצחי בכל העולמות, מעל המקום והזמן ("מה להלן עומד ומשמש, אף כאן עומד ומשמש"), ולכן אין בהסתלקות גופו יכולת להשכיח או להפחית את הזכויות העומדות לו. יתרה מכך, זכויות אלה ממשיכות להתעצם אף לאחר מיתתו מהשפעת מעשיו בחייו על החיים בגופם בכל דור ודור, ולכן כדברי רש"י (מגילה י"ג:) "כדאי יום לידתו של משה, שיכפר על יום מיתתו".

זכויות אלה של משה רבינו -"איש הנצח" בחייו כמו גם לאחר מותו, הגנו ומגנים על עם ישראל מפני אויביהם העומדים עליהם בימים ההם ובזמן הזה ובכל דור ודור. 

                                                    רפאל בדש

                                             יועץ נישואין ומשפחה

                                  דואל: REFAELB10@GMAIL.COM