מס' צפיות - 510
דירוג ממוצע -
הקול קול צ'כוב - הידיים ידי ארתור קוגן
"איבנוב" בהצגת התיאטרון הקאמרי
מאת: מובי דיק 22/02/16 (20:26)

      לפי הביוגראפיה של אנטון צ'כוב שכתב טרוי,"איבנוב" היה המחזה הראשון שלא נחל הצלחה כשאר מחזותיו המאוחרים.

    המחזאות הרוסית של המאה ה-19 עסקה בעיקר בניגוד המעמדות,עם הדגשים על "מחלת המנלכוליה" שהיתה  ברובה נחלת האצילים  בעלי האחוזות והסובבים אותם.

   התיאטרון הקמארי החליט להפיח חיים  בסוגה זו ולהעיר מקפאונן את  המונוטוניות של העבר  הרוסי.

    עבודת הבימוי של ארתור קוגן הביאה לבמה תערובת של בימוי עכשוי עם סימנים קלושים  למה שהיה צריך  להיות  בימוי

של העבר. התלבושות,התפאורה ובעיקר האביזרים כמו :אורות חשמל,רדיו, פלפונים, יצרו מין שעטנז  לא ברור.

  איתי טיראן בתפקיד איבנוב,בעל  אחוזה שירד מנכסיו,שנשא לאשה  את שרה היהודיה, משחק ולאו דוקא בהצלחה את  האדם

המנלכולי עם פילוסופית חיים לא ברורה, מין  שילוב של המלט וורתר הצעיר של  גתה. מסביבו שחקנים  משתכרים,מתהוללים ובעיקר מרכלים. הוא רזה, קפוא פנים ואדיש  שקוע רק בעצמו  ותוהה במשך כל ההצגה מי הוא בעצם.  לעומתו נצצו  כמה שחקני משנה

שהעלו חיוך  ונקודות אור  לתוך העגמומיות :גדי יגיל בתור רוזן מזדקן, אסנת בן יהודה,מרפושה העשירה השמנה והדינמית ובעיקר דוד ניב,,לבדייב אביה של סשה הצעירה המאוהבת באיבנוב. במשך כל ההצגה הביא לקהל את  קשת  האפשרויות  של הביטוי

האנושי: כבעל  מבוטל ע"י אשתו הקמצנית, שיכור, אדיב ואב מתוסכל.

   מהו היו הסיבות להעלאת המחזה הזה, האם הוא אקטואלי גם  כיום ? זאת אולי יחליט  קהל  המבקרים.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
brizb ל"ת
brizb 11.03.16 (05:44)