מס' צפיות - 340
דירוג ממוצע -
פרשת פקודי- מאת: אהובה קליין.
מה הקשר בין המשכן למעמד הר סיני?
מאת: אהובה קליין 07/03/16 (23:45)

פרשת פקודי- מה הקשר בין המשכן למעמד הר סיני?

 מאמר מאת: אהובה קליין

הפרשה  פותחת במילים: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עבֹדַת הלויים  בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהרֹן הַכֹּהֵן.."

פרשה זו היא האחרונה בחומש שמות , מסיימת את תיאור המשכן וכליו . תיאור מלאכת המשכן מתפרסת על פני  חמש  פרשיות -  תרומה, תצווה, כי תישא, ויקהל , פקודי.

מעניין במיוחד , כי משה אינו מורשה לגשת אל המשכן בכל  עת, אלא , כאשר מתרומם הענן מעל המשכן – כמו כן  בני ישראל יכולים  להמשיך במסע - אך ורק כאשר הענן עולה מעל המשכן - כפי שהכתוב מתאר :

"ויכס הענן את אוהל מועד, וכבוד ה' מלא את המשכן: לא יכול משה לבוא אל- אוהל מועד, כי שכן עליו הענן, וכבוד ה' מלא את- המשכן: ובהעלות הענן מעל המשכן ייסעו בני ישראל בכל מסעיהם: ואם לא יעלה הענן ולא ייסעו עד יום העלותו: כי ענן ה' על- המשכן יומם, ואש תהיה לילה בו, לעיני כל- בית ישראל בכל מסעיהם" [ שמות מ, ל"ד- ל"ח]

 השאלות הן:

א] מדוע נקרא בשם: "משכן העדות"?

ב] מה הקשר בין המשכן להר סיני?

ג] מדוע משה אינו יכול לגשת למשכן בכל עת שיחפוץ?

 תשובות

"משכן העדות"

 על כך שהמשכן נקרא: "משכן העדות": ישנן כמה דעות של פרשנים:

רש"י מסביר: "משכן העדות" - תפקידו לכפר על  חטא העגל ,הוא משמש  עדות לישראל  כי ה' ויתר להם על חטא העגל והשרה את שכינתו עליהם.

הרמב"ן אומר: "המשכן משכן העדות" היות ויריעות שש מושזר- הן שייקראו "משכן" במצווה [בפרשת תרומה] ובמעשה[ בפרשת הקהל], אך "משכן העדות" כולל את הבית בכללו- שהוא משכן  המיועד ללוחות העדות.

הגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק בספרו: "משך חכמה" מדבר בהרחבה על רעיונו של הרמב"ן. בפרשת תרומה נאמר: "ואל הארון תיתן את העדות אשר אתן אליך [שמות כ"ה, כ"א] - הכוונה ללוחות הברית – בהם  עשרת הדיברות.

חז"ל אומרים: קדושת המשכן הייתה קיימת רק כאשר הארון היה בתוכו, כפי שנאמר בתוספתא זבחים: "אוהל מועד נטוי  כדרכו ואין הארון נתון שם- הרי זה במה גדולה" מכאן שכל עיקרו של המשכן  מורה על השראת השכינה , ורק בעקבות  הארון והלוחות שבתוכו. לכן המשכן נקרא  בשם: "משכן העדות"

המלבי"ם  מציין בנקודה זו:  המשכן שימש עד  נאמן שמלאכת המשכן וכליו נעשו באופן טהור עם חשבון מדוקדק ולא היה שימוש לרעה בכספים שנתרמו על ידי  עם ישראל . משום, שאם חס ושלום הייתה נעשית בגנבה, השכינה  לא הייתה שוכנת שם. והראיה שנאמר: "אני ה'... שונא גזל בעולם"[ישעיהו ס"א, ח]

רבי אברהם  סבע בספרו: "צרור המור" מפרש את המילים: "אלה פקודי המשכן משכן העדות, אשר פוקד על פי משה" [שם ל"ח, כ"א] המשכן מופיע בפסוק פעמיים- הדבר מרמז על  בית ראשון  ובית שני והמשמעות של המשפט: "אשר פוקד בידי משה"- ישראל חטאו בכך שלא  התעסקו די בתורה וגם אם התעסקו בה, הרי לא כיבדוה  די הצורך, ובמה מתבטא הדבר ? יש הנוהגים לאחר הוצאת ספר תורה בימי שני וחמישי- מיד אחרי זה חוטאים בלשון הרע ויש הנוהגים לדבר בזמן קריאת התורה ויש המסרבים לעלות לתורה בשבת ומעדיפים לעלות באמצע השבוע. וזוהי הכוונה לכך שהמשכן  מופיע  פעמיים בפסוק שבעבור חטא העם נתמשכן  פעמיים, אך לעתיד לבוא ה' עתיד "לפקוד נווהו ולהחזיר עטרתו ליושנה", וזו הכוונה במילים: "אשר  פוקד"- הפירוש- לשון פקודת ישועה ורחמים-"על פי משה"

 הקשר בין הר סיני למשכן.

רבינו בחיי מביא רעיון יפה :הרי נאמר בפרשת פקודי :"ויכס הענן את אוהל מועד"[ שם  מ, ל"ד]   ואילו בזמן מעמד הר סיני נאמר:"ויכס הענן את ההר" [שמות כ"ד, ט"ו]  וכאן נאמר עוד:" וכבוד ה' מלא את המשכן" היות ובתוך המשכן כבוד ה' שרה,  כי מקומו בתוך הענן אשר היה בתוך המשכן, וההוכחה לכך שבמעמד הר סיני נאמר: "ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים"[שם כ, י"ח]  וכאן בפרשה הכתוב מדגיש כי: משה אינו יכול לגשת אל המשכן בזמן שהענן מעל המשכן.

ומצב זה שרוי כאשר אין משה נקרא על ידי  אלוקים, אבל על ידי שה' קורא לו לבוא הוא יכול לבוא לשם. והמשמעות של הקריאה הזו היא:" שתהיה לו אות שכבר נשתלם שפע אור הכבוד מן המשכן זולתי מן  הכרובים-  ועם זה היה משה רשאי להיכנס פנימה אל תוך המשכן. וכך גם במעמד הר סיני[שמות  כ"ד] שנאמר: ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן כתוב שם "ויבוא משה בתוך הענן".   וממשיך רבינו בחיי להסביר: "וזהו שהוצרך לכתוב –"ויקרא אל משה"- בסמוך כי הכול דבק ומחובר אע"פ שהספרים נפרדים הכל קשר אחד איש באחיהו ידובקו, יתלכדו ולא יתפרדו" במילים אחרות ישנו קשר הדוק בין מעמד הר סיני לענן מעל המשכן.

 משמעות הענן המרחף מעל המשכן.

נאמר: "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד, כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן"[שם  מ, ל"ח]

רבי לוי מסביר  רעיון יפה  על עוצמת השכינה בעזרת משל :" למה היה אוהל מועד דומה? למערה שהיא סמוכה לים, געש הים והציף את המערה- המערה נתמלאה  מים, והים לא חסר כלום, כך אוהל מועד נתמלא מזיו השכינה  והעולם לא חסר כלום מן השכינה"

רבי אליעזר שואל ומקשה: "הרי נאמר: "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד, כי שכן עליו הענן" ומנגד במעמד הר סיני  כתוב [שמות כ"ד, י"ח]:" ויבוא משה בתוך הענן" מכאן שהקב"ה היה תופס את משה והביאו בענן.

ה"כלי יקר"  מפרש: כבוד ה' אינו ענן, אלא האש והאור-  הם כבוד ה' ולמה כבוד ה' היה בתוך ענן, מפני שללא הענן לא ניתן היה להביט בו  ,הרי האדם אינו יכול להביט באור השמש , קל וחומר שאינו יכול להביט באור החזק של השכינה לכן אורו הקדוש של ה' תמיד היה נראה בתוך ענן, אבל משהוקם המשכן נבדלו זה מזה- אור האלוקים חדר למשכן היות ושם קדושתו ואילו הענן  נשאר בחוץ כפי שנאמר בפרשת משפטים"[שמות כ"ד, ט"ז]:"וישכון כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים, הכוונה שהענן היה  תפקידו לכסות את כבוד ה' כדי שיהיה ניתן לראות את כבוד ה' ,כמו שנאמר: "ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני כל ישראל", רק באופן זה היה ניתן לראות את כבוד ה'.

 ועל כן מתי משה לא יכול היה לבוא למשכן?  כאשר כבוד  ה' שכן במשכן במצב זה הענן היה נפרד מכבוד ה'  ורחף מעל המשכן  כי אילו כבוד ה' היה מתערבב עם הענן היה ביכולתו של משה לבוא אל אוהל מועד,  כמו שנוצר המצב במעמד הר סיני שם נאמר: "ויבוא משה בתוך ענן" כי שם הענן היה מכסה את כבוד ה' וכך התאפשר למשה לגשת בתוך הענן, אבל כאן באוהל מועד כאשר הענן היה נפרד בחוץ, אבל בתוך המשכן היה כבוד ה' לא יכול היה משה להיכנס לאוהל מועד.

לאור האמור לעיל, לומדים אנו :כי המשכן מרמז גם על מעמד הר סיני . באמצעות אותו ענן המכסה את כבוד ה'  שהיה במעמד הר סיני וגם מעל המשכן – בשניהם ריחף הענן באופן דומה ורק כאשר הוא עטף את השכינה  ניתן היה להתבונן בו.

יש מפרשים האומרים: כי למרות חורבן בית ראשון ושני השכינה היא נצחית.

ואינה עוזבת את עם ישראל לעולם .

 ומדרש יפה  מספר: שאמר הקב"ה: בעולם הזה הייתה  שכינתי בינכם ולעינכם [ולא בתוככם ממש] אבל לעתיד לבוא השכינה אינה זזה מעם ישראל וההוכחה לכך, שנאמר: "ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל"

 [מלכים-א ו, י"ג]

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר