ביקורת: "אישה בורחת מבשורה " – ספר המופת של דויד גרוסמן הופך למחזה מטלטל ועוצמתי – תיאטרוני הבימה והקאמרי

מאת חיים נוי

"אישה בורחת מבשורה", המחזה המבוסס על ספר המופת של דויד גרוסמן, הוא מטלטל ועוצמתי ומעניק לצופים חוויית תיאטרון בלתי שגרתית.

ההצגה העולה בהפקה משותפת של תיאטרון הבימה והקאמרי עובדה למחזה ובוימה על ידי חנן שניר שהצליח ללהטט עם להקת שחקנים מרשימה והתוצאה היא הצגה מעין פיוטית, שזורה בהברקות בימוי ובסצנות מבריקות.

העלילה עוסקת באורה, אימו של חייל הנוטל חלק במבצע צבאי והיוצאת למסע ברחבי הארץ, כדי להימלט מבשורה שעלולה להגיע אליה בדבר נפילתו של בנה. ההצגה נפתחת כאשר הגיבורים היו נערים מאושפזים בבית חולים בשל מחלות מדבקות. לאחר מכן היא נעה בין שתי אהבותיה של אורה לאילן בעלה ולאברם, חבר הילדות שממנו יש לה את בנה עופר. אילן ואורה נפרדים ואילו אברם נופל בשבי ושוב נפגש עם אורה שנים לאחר מכן. מלחמות ישראל שזורות בהצגה כמו גם בספר , אך מוטיב מרכזי נוסף הוא האהבה והיחסים המורכבים עם הערבים.

גרוסמן החל לכתוב את הספר בשנת 2003 וסיים אותו לאחר שבנו נפל במלחמת לבנון השנייה. בסיפא של הספר הוא מסביר לקוראים על הקשר בין הספר לבין המציאות.

חנן שניר עטף את ההצגה במעין להקת נגנים ששרה ממיטב שירי הארץ ומהווה מעין מקהלה מספרת , המעורבת בעלילה. קטעים נפלאים הם הסצנות עם רבי עקיבא החוזר בתשובה ותלמידיו או סצנות הריצה במעגל האובססיביות שודאי תרמו לפעילות הספורטיבית של השחקנים.

ההצגה היא בעצם גם סיפור האהבה הגדול בין אורה אברם ואילן הקושר את גורלם על רקע הקיום הישראלי.

אפרת בן צור מגלמת במשחק מפעים ונפלא את דמותה של אורה, האישה שמחליטה לקרוא תיגר על הבשורה המרה שאורבת לאמהות ששולחות בניהן לקרב ויוצאת למסע בארץ מבלי להשאיר שום עקבות שיובילו אליה. אפרת היא שחקנית משכמה ומעלה ומשחקה ראוי למחיאות כפיים סוערות.

דרור קרן מגיש משחק מרגש ועצמתי כאברם האיש שהופך שבר כלי לאחר שנות ייסורים ותקופת שבי. האהבה בו פועמת והוא נזכר עם אורה בכל הימים שחלפו. דרור הוא שחקן מעולה ומשחקו הוא משובח ביותר.

אמנון וולף מגלם את אילן במשחק נוקב ודרמטי ומשכנע. אמנון הוא שחקן מקצועי מצוין.

 דניאל סבג מגלם בכישרון רב את עופר הבן שיוצא למבצע הצבאי. דניאל משחק באורח נהדר וראוי לתשבחות.

דויד בילינקה משחק בכמה תפקידים אך מצטיין בגילום עקיבא, החסיד שמנסה לצרף את אורה ואברם אל חבורתו. משחקו הוא משובח ביותר.

גיא מסיקה מגלם מספר תפקידים, אך גורף מחיאות כפיים על גילום הנהג הערבי סמי והמונולוג שהוא נושא, כשהוא מערב את כל המי ומי שבעולם האחראים לדעתו לטרגדיה שלו ושל הערבים.

רינת מטטוב מוצלחת כאחות ערביה ואחות רוסיה.הראל מורד מעולה בלהקה ובהשמעת אפקטים קוליים של ציפורים ואפילו מים מפכים. ויטלי פודולסקי מצוין בנגינה על האקורדיון. משובחים גם שאר חברי הלהקה עמוס בוארון,אלדד ברנטמן, ניר ברק.

רוני תורן עיצב תפאורה שהיא בעצם חלל מוקף קובייה ועל דופנותיו משורטטים כיתובים של השחקנים. פעורים בה גם דלתות ובכלל הדלתות משחקות תפקיד נכבד כשהן מסתירות מאחוריהן את המבשרים של קצין העיר.

המוזיקה שעיצב אורי וידיסלבסקי היא נפלאה. מירי לזר אחראית לתנועה המקסימה. פולינה אדמוב עיצבה את התלבושות המוצלחות. רוני כהן עיצב את התאורה הראויה והיפה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום- ז'ראר אלון