מס' צפיות - 312
דירוג ממוצע -
פרשת מסעי/ מאת: אהובה קליין.
מה הקשר בין :"ימי בין המצרים"- לפרשתנו?
מאת: אהובה קליין 02/08/16 (18:37)

פרשת מסעי- מה הקשר בין ימי "בין המצרים"- לפרשתנו?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו- מסיימת את חומש במדבר- אשר ברובו מתאר את קורות עם ישראל בתקופת הנדודים  במדבר, בני ישראל עברו סך הכול- ארבעים ושתיים תחנות- מרעמסס  שבמצרים  עד אבל השיטים שבערבות מואב.

וכך התורה מתארת זאת : "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם  ביד משה ואהרון: ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם" [במדבר ל"ג, א- ג]

השאלות הן:

א] מדוע פרשת מסעי  נקראת תמיד בתקופת בין המצרים?

ב] מה הטעם בציון כל החניות של עם ישראל במדבר?

ג]  מהי תכלית המסע של עם ישראל?

 תשובות.

פרשת מסעי נקראת  תמיד בימי  "בין המצרים".

חז"ל טוענים - כי פרשת "מסעי"  נקראת  בתקופת בין המצרים- המתחילה בשבעה עשר בתמוז ונמשכת עד  תשעה באב וזאת  במטרה לחזק ולעורר את ליבותיהם של עם ישראל השרויים בתקופת אבלות על חורבן בתי המקדש - שהרי בפרשתנו מסופר גם על חלוקת ארץ ישראל לשבטים- הדבר בא לרמז לנו כי לאחר ימי החורבן והגלויות - עם ישראל יצפה לימים טובים יותר- ימי  שלווה ובטחון בארצנו המובטחת.

 הטעם לתיאור החניות במדבר.

רש"י שואל: מדוע התורה מפרטת את ארבעים ושניים המסעות במדבר? ותשובתו: המטרה היא: לציין את חסדיו של ה' כי למרות שגזר עליהם לאחר  חטא המרגלים שינדדו במדבר- כפי שהתורה מציינת [בפרשת שלח]:"אמור אליהם חי- אני נאום- ה' אם לא כאשר דיברתם באוזני כן אעשה לכם: במדבר הזה יפלו פגרכם וכל- פקודיכם לכל--- מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי" [במדבר י"ד- כ"ח- ל"ה]

לא ניתן להגיד כי בני ישראל היו מטולטלים  ממסע למסע-במשך ארבעים שנה ללא הפסקה ,או מנוחה. בסך הכול היו להם ארבעים ושניים מסעות מתוכם ארבע עשרה שנה- קודם שנגזר עליהם לנדוד ארבעים שנה במדבר- והם היו בשנה הראשונה , יש להפחית עוד שמונה מסעות שהתרחשו לאחר מותו של אהרון, מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים [שם, ל"ג, ל"ח- מ"ט]יוצא אפוא - שבמשך שלושים ושמונה שנה בנדודיהם במדבר נסעו עשרים מסעות.

לפי דברי רש"י- התורה מציינת את כל מקומות החנייה של עם ישראל- כדי  להדגיש את מידת החסד של ה'  עם בניו לאחר שהוציאם ממצרים. במשך שלושים ושמונה שנים מתקופת גזרת המרגלים עד מותו של אהרון הם עברו עשרים  חניות בלבד ,יוצא אפוא, שבמרבית הזמן הם היו חונים ובממוצע- הם החליפו את מקום חנייתם פעמיים בשנה בלבד.

חז"ל מסבירים: כי המילים: "אלה מסעי בני ישראל" הם ראשי תיבות לארבעת הגלויות שהם עתידים לעבור במהלך ההיסטוריה לאחר יציאתם ממצרים:

א] אדום. [הכוונה לרומי]     

ב] מדיי. [פרס]

ג] בבל.

ד] יוון.

חז"ל מביאים עוד רמז הפעם מהמילה: "ואלה  מסעיהם למוצאיהם"- בגימטרייא- 42 מסעות - התורה רומזת במשפט זה: כי מסעיהם למוצאיהם של ישראל בנדודיהם במדבר- מרעמסס  שבמצרים עד אבל השיטים שבערבות מואב היו סך הכול -ארבעים ושניים- כמספר האותיות: "ואלה"- רעיון זה של חז"ל מבוסס על מסכת תענית [ט, ע"א]

הרמב"ם-בספר המורה ג' מסביר: כי טעם פירוט כל המסעות והחניות של בני ישראל במדבר- בא ללמדנו  את גודל הניסים והנפלאות  שעשה ה' עם בניו במדבר-מקום שומם ששכנו בו נחשים  וחיות וללא מקום  ישוב  שהיו יכולים להיעזר בו , ללא מקורות מים, לא מקום זרע, תאנה גפן ורימון וצוין כי המקום היה כה שומם שלא עבר בה איש – דווקא שם לא חסר להם דבר, הם נהנו ממים, בשר,  בלילה- עמוד האש האיר להם וביום- עמוד הענן.

הקב"ה  ידע כי בני אדם עלולים  לפקפק במופתים גדולים אלה ויחשבו שכל מה שהיה להם שם זה בדרך הטבע- למען הסר ספקות האלה- בא הכתוב לפרט את כל המסעות ,החניות והניסים שהתרחשו שם.

גם רבינו בחיי מדגיש את רעיון הניסים - אך מדגיש כי התורה  רצתה להנציח את הניסים שקרו לעם ישראל בלבבות. ויש בכך תועלת גם לאותה  תקופה וגם לאורך כל הדורות למען ידעו כל העמים את גודל המופתים שה' עשה עם - עם ישראל במדבר.

בדומה למטרה זו- החרים יהושע את יריחו לעד ואסר לבנותה  מחדש- כדי  שישמש  מופת זה לנצח כי כל מי שיראה את החומה שקועה בארץ יבין  שאין זה בניין שנהרס מאליו, אלא שקע במופת.

מדרש חז"ל מספר על הפסוק :"נחית  כצאן עמך ביד משה ואהרון" [תהלים ע"ז,כ"א] כמו שהרועה הולך בראש הצאן והם הולכים בעקבותיו כך עם ישראל הולכים  לכל מקום שמשה ואהרון מובילים אותם- בציווי אלוקים מסיעים אותם והם אחריהן.

תכלית המסעות.

"העמק דבר" מחלק את מסעות ישראל לשלושה חלקים:

א] ממצרים עד קדש ברנע, במטרה להתקרב לארץ ישראל.

ב] בקדש ברנע חטאו  ונגזר עליהם לנוע במדבר ארבעים שנה.

ג] משבאו לקדש שבמדבר צין  התחילו מתקרבים למטרה הסופית- קרובים  ליעד - התנחלות בארץ ישראל.

הפרשה מתחילה עם הפסוק: "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם"- המטרה לעבור דרך  הר סיני ומשם להיכנס לארץ ישראל.

 בשלב השני: "מוצאיהם  למסעיהם" החניות והמסעות ידועים מראש לה' ורק הוא יודע את תכליתם ותוצאותיהם.

השלב השלישי: שוב:"מסעיהם למוצאיהם" המסעות המתוכננים לאותה מטרה שלמענה יצאו ממצרים כדי להגיע לנחלת אבותיהם- ארץ ישראל.

אברבנאל בשם בעלי המדרש סובר: כי לעתיד לבוא כשתגיע הגאולה יעביר ה' את עם ישראל דרך כל אותם ארבעים ושניים מסעות שהם עברו בנדודיהם במדבר-כשם שהנביא יחזקאל מבטא זאת בנבואתו: "והבאתי אתכם אל מדבר העמים" והכתוב מרמז על כך במילים: "ואלה מעשיהם למוצאיהם"

רבינו בחיי טוען: כי בגאולה העתידית- האחרונה, יצאו הרבה  מעם ישראל אל המדבר ויעברו ממש דרך מקומות  אשר התורה מציינת אותם בפרשה.

והקב"ה ידאג לכל מחסורם ממש כמו שדאג לדור המדבר. לכן נאמר פעמיים: "מוצאיהם" רמז לשתי היציאות האחת- היציאה ממצרים והשנייה: היציאה מהגלות הקיימת היום.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי הקב"ה אוהב את בניו,  ודואג להם תמיד, כל נושא החניות והמסעות- מוכיח את כל הניסים הגלויים שנעשו לעם ישראל במדבר והכתוב מציין זאת בהרחבה- למען ידעו כל העמים ועם ישראל  לנצח נצחים- כי אלוקים   דאג, דואג וידאג גם בעתיד להגן על בניו מכל האויבים סביב- המאיימים  השכם  והערב להשמידנו, כמו שנאמר:

"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר