ולי עושה איזה שהוא רושם, שלאורך גבול הרצועה, לאחרונה, אנחנו קצת  "ממצמצים", ואמנם לא "מתנגשים" בעץ, אבל חוטפים פה ושם עקיצות ערסיות שלא מן הענין.

קצת ממצמצים, קצת נירדמים בשמירה וקצת "הם" מצליחים "לעבוד" עלינו, והתוצאות לא סימפטיות.

חייבים להפסיק עם הגיחות הללו לתוככי הרצועה להשארת 7 הרוגים, וכן עם התיפוף הטיכסי הזה על החזה, "הנה כי כן , הראינו להם מה זה".

אז אומר בבוטות, לא הראינו להם כלום, בזירה של היום נכון יהיה אפילו לומר "חבל על הכסף" ועל בריאות חיילינו. זה ממש מעניין את הקלשניקוב של "אחותם" שהרגנו בהם 7, או 10 או 200. כל עוד הם מסוגלים להמשיך ויש בהם מוטיבציה מתאימה וגבורה אווילית של "שהיד משוחד דת". חבל לנו על זמננו, עם הצהרות רה"מ, על "מה עוד מחכה להם...שמיים ירעדו".

חייבים לייצר מצב מפתח בסיסי, על פיו "עובר הסוס לרכב על רוכבו" ברצועה. אם משעל בדמשק קורא לפלסטינים בעזה לפרוץ את המצור הציוני ולרוץ לגדרות, ומקבל פידבקים של כוכב רוק, אנחנו עדיין בבעיה. ובכל מיקרה, אם בסוגיית הסוס ורוכבו כשלנו. לא יוותר לנו דבר, מלבד מילחמת עזה ה-1 או מבצע "שערי שמשון א' " על מנת להחזיר קצת "כבוד" ללבנו ובטחון לישובנו.

ואל נא נמצמץ יתר על המידה, פן נמצא עצמנו טובעים בים (...הדמעות ?)