 
|
"אם אתה מרגיש מרוקן בהווה חזור לעבר"
על הסרט "המזכרות" של הבמאי ז/אן פול רוב.
מאת: מובי דיק 25/09/16 (12:32)
משפט חכם מפי מוכר בסופר על אם הדרך מפריז לנורמנדין מסדר את כיוון ההתנהגות של כמה משחקני הסרט שתקועים איש איש בהווה משלו.
מאז אודרי טאטן בסרט "אמלי" לא הסתכלתי לעבר סרטים צרפתיים, "המזכרות" שברו את הטאבו שלי.
מדליין סבתא מלאת חיים נשלחת לבית אבות על אף התנגדותה לאחר שנפלה על מדרגות דירתה הקטנה בפריז.
הסביבה והדיירים מדכאים אותה למרות ששלושת בניה משוכנעים שזה הצעד הטוב ביותר עבורה. מאחורי גבה מחליטים הבנים למכור את הדירה שלה מה שמגביר אצלה את חוסר האונים. מדליין קשורה במיוחד לנכד שלה רומן העובד כשומר לילה בבית מלון כשהוא מתעתד להיות סופר. אביו של רומן הדומיננטי בין אחיו, טיפוס רגזני וצעקני נמצא בקונפליקט עם אשתו במיוחד לאור העובדה שהוא יצא לפנסיה מעבודתו בדואר.
על רקע המאורעות מסביב המשפחה מקבלת ידיעה כי מדליין נעלמה מבית האבות. אחרי ימים ספורים מקבל רומן הנכד,גלויה בלי לנקוב בכתובת. הוא שיודע ומכיר את סבתו ואת המזכרות המתמקדות בצורת אלבומיה ,יודע כי היא בוודאי נסעה למקום הולדתה בכפר בנורמנדי. הוא מגיע למלון היחידי הנמצא ומוצא את סבתו מתענגת על הנוף. מאחר והשאיפה שלה לחזור לימי בית הספר ממנו נותקה בהיותה בת 9 עקב מלחמת העולם. הם צועדים לעבר חצר בית הספר, המורה של כיתה ג מושכת את תשומת לבו של רומן. וכך כשסבתו חוזרת למלון ובידיה הציורים שציירו למענה התלמידים היא מתמוטטת ומאבדת את ההכרה... בבית החולים שוכבת הסבתא כשלידה רומן מקריא לה על ערים שונות מתוך ספרי תיירות, ורק המוניטור המצפצף שגווע עם הקו האופקי, מצביע על מותה של מדליין.
נושא הסרט אולי יהיה בעיניכם שבלוני ונדוש, אבל כולו מחמדים,שופע הומור ומבט מחויך על שלושה דורות.
הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל
רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן
גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.
אין תגובות למאמר
|
 |
|
||||||||||||||||||||||
| © כל הזכויות שמורות לפרשן 2021 |
בניית אתרים
|