מס' צפיות - 466
דירוג ממוצע -
פרשת ניצבים/מאת: אהובה קליין.
מהי המשמעות:"ובחרת בחיים" ?
מאת: אהובה קליין 27/09/16 (07:35)

פרשת נצבים - מהי המשמעות: "ובחרת בחיים"?

מאת: אהובה קליין .

פרשת  נצבים  פותחת בכך שמשה אוסף את כל עם ישראל  - כאיש אחד בלב אחד ביום מותו- [כדברי רש"] זהו  יום ברית בין הקב"ה  לבין כל העם והדורות שיבואו אחריו.

 לקראת  סוף הפרשה נאמר: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע: אשר אנוכי מצווך היום לאהבה את ה' אלוקיך ללכת בדרכיו ולשמור מצוותיו וחוקיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך ה' אלוקיך בארץ אשר אתה בה שמה לרשתה"

 [דברים  ל', ט"ו - י"ז] ובהמשך נאמר: "העידותי בכם היום את—השמים ואת הארץ החיים והמוות נתתי  לפניך הברכה- והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך: לאהבה את ה' אלוקיך לשמוע בקולו ולדבקה—בו כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על—האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם"

 [ שם ל, י"ט - כ]

 השאלות הן:

א] מהי המשמעות: "ובחרת בחיים"?

ב] מה הטעם לקחת דווקא: את השמים ואת הארץ- כעדים?

תשובות.

"ובחרת בחיים"

בתחילה התורה אומרת שיש אפשרות לאדם- בחירה בין הרע ובין הטוב-והכוונה בחירה חופשית, אך בהמשך נאמר: "ובחרת בחיים" האם אין כאן סתירה בין הדברים?

רש"י  עונה על כך: אם האדם בוחר בטוב- הרי לו חיים, ואם עושה רע התוצאה: מוות, כלומר יש לו בחירה חופשית במה לבחור. אם כן מה משמעות הציווי : "ובחרת בחיים"?

על פי רש"י: התורה  אומרת לעם ישראל מהו החלק הנכון שיבחרו מבין שני החלקים- [המוות, או  החיים] והוא- החיים- ומה משמעות החלק הזה? הדבקות והאהבה אל ה' - המופיע בהמשך הפסוק ולמה הדבר דומה?  לאותו אדם הלוקח את בנו לנחלתו ומגלה לו מהו החלק היפה במקום ועל כך נאמר: "ה' מנת  חלקי וכוסי אתה תומך גורלי"- המשמעות :הנחת ידי על גורל הטוב - את זה קח לך. [תהלים  ט"ז, ה]

ובספרי [נ"ג] ישנו משל נוסף להמחשת הציווי: "ובחרת בחיים "  רבי יהושע בן קרחה אומר: משל  למלך שעשה  סעודה, והזמין את כל האורחים, והיה אוהבו מסב עמהם והיה דומה ליטול מנה יפה ולא היה בו דעה, כיון שראה שאין בו דעה, אחז את ידו והניחה על המנה היפה, וכן הוא אומר: "ה' מנת חלקי אתה תומך גורלי"[תהלים ט"ז ,ה]

במילים אחרות- ר' יהושע מספר משל שלפיו - המלך ערך סעודה ובין האורחים שהזמין - היה גם אוהבו יושב איתם ליד השולחן ,אך לא הבין מהי המנה הטובה שעליו לבחור? ראה זאת המלך והניח את ידו על המנה היפה כדברי דוד המלך: "ה' מנת חלקי...."

 מכאן ניתן להבין כדברי רבינו בחיי: "שהרשות נתונה לו לאדם והבחירה בידו לעשות טוב, או רע, שאם לא כן לא היה מקום לתורה והיה העונש והשכר בטל. וטעם את החיים ואת הטוב בקיום התורה, ואת המוות ואת הרע אם לא יקימוה"

על פי פירוש: "בכורי אביב"-  ישנם אנשים החיים על מנת לאכול ,או אוכלים על מנת לחיות- אך רוב חייהם הם גשמיים ואין להם מטרה אמיתית שאותה הם רוצים להגשים, על כן התורה אומרת : לחיות גם חיים רוחניים  יפים  עם מטרה נעלה- שאליה  ניתן להגיע בעבודה יום יומית – רק  חיים כאלה  יש בהם טעם.

ידוע גם כי התורה  נמשלה למים:

א.  מה המים נצחיים וחיים לעולם כך גם תורה- היא נצחית.

ב. מה מים מן השמים, כך התורה מן השמים.

ג. מה המים מטהרים הגוף, כך תורה מטהרת הגוף.

ד] בישעיהו [ נ"ה 1-13 ] נאמר: הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" ואין מים, אלא  תורה.

ה]  ובישעיהו [י"א, ט ]: לגבי אחרית הימים נאמר :

לֹא־ יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא־ יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכׇל ־ה֣ר  קׇדְשִׁ֑י  כִּֽי־ מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת־ ה' כמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים"׃

השמים והארץ משמשים עדים.

רבינו בחיי מסביר: כי הטעם לכך שהשמים והארץ משמשים עדים לדרכיהם של עם ישראל היא : היותם נצחיים. בעוד שכל הדורות חולפים, הם קיימים.

בהמשך הוא מביא מדרש: ה' אמר לעם ישראל להתבונן בשמים ולשאול את עצמם :שמא השמים שינו את מידתם, או שמא השמש שכחה אי פעם לעלות במזרח? כמו שנאמר: "וזרח השמש ובא השמש" [קהלת א]  שמא  זרעתם חיטים ולא צמחה כלל? או, שזרעתם  חיטים והיא העלתה –שעורים? הרי השמים והארץ פועלים וממלאים את ייעודם   שלא על מנת לקבל שכר .

השמים והארץ, אם זוכים- אין הם מקבלים שכר ואם  חוטאים אינם נענשים. ובכל מצב אין הם משנים את מידתם, קל וחומר שאתם החוטאים- נענשים  וכאשר מקיימים את המצוות מקבלים שכר.  לכן יש לבחור בחיים.

 לסיכום לאור האמור לעיל:

לאדם ניתנת בחירה חופשית באיזו דרך לבחור: ברע והמשמעות- מוות, או לבחור בטוב- והמשמעות היא חיים.

אך הקב"ה מנחה את האדם מה כדאי לו לבחור והבחירה הנכונה היא: "ובחרת בחיים" כמו שנאמר: "לְמַעַן הוֹדִיעךָ כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם--כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-ה' יִחְיֶה הָאָדָם (דברים ח, ג] האדם – בהיותו גוף ונשמה- נצרך גם לצרכים גשמיים : מזון שתייה וכו'.אך גם לדברים רוחניים :תפילה, לימוד תורה וקיום מצוות הלכה ולמעשה. יהי רצון שנדע להשכיל ולבחור בחיים. אמן ואמן.

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר