מס' צפיות - 404
דירוג ממוצע -
פרשת וילך/ מאת: אהובה קליין.
מדוע יהושע היה ראוי להנהיג את עם ישראל?
מאת: אהובה קליין 05/10/16 (09:11)

פרשת וילך- מדוע יהושע היה ראוי להנהיג את עם ישראל?

מאת: אהובה קליין .

פרשה זו נקראת ב"שבת שובה"- השבת טרם יום הכיפורים- על שום ההפטרה: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך" [הושע י"ד, ב]והדבר מתקשר מעצם היות השבת הזו בתוך עשרת ימי  תשובה.

שבת זו משמשת הכנה ליום הגדול והקדוש - יום צום הכיפורים ובשבת זו מתכנסים רוב אנשי ישראל בשעות אחרי  צהריים בבתי הכנסיות- על מנת להקשיב לדברי הרבנים על ענייני מוסר ותשובה.

ופסק  הרמב"ם: "אף על- פי שהתשובה והצעקה [תפילה לקב"ה] יפה לעולם [מועילה וטובה בשאר ימות השנה] בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת מיד, שנאמר: "דרשו ה' בהימצאו" [ בזמן שה' נמצא בקרבת העם ומצפה לתשובתם] [מתוך הלכות תשובה, פרק ב]

בפרשה זו משה נפרד מעם ישראל כאשר הוא בן מאה ועשרים שנה, הוא קורא ליהושע כדי להעביר לו את המשך ההנהגה – לעיני כל ישראל, כפי שהכתוב מציין: "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את- העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם לתת להם ואתה תנחילנה אותה: וה' הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא  תחת" [דברים ל"א, ז'-ט']

 השאלות הן:

א] מדוע יהושע נבחר להיות ממשיכו של משה?

ב] מה יעץ משה ליהושע בזמן העברת התפקיד לידו?

 תשובות

יהושע נבחר ליורשו של משה.

יהושע שמש את משה לאורך כל הדרך  ומילא אחר ציוויו כפי שמצוין במלחמת עמלק , " וַיָּבֹא, עמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹקים, בְּיָדִי. וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כַּאשֶׁר אָמַר- לוֹ מֹשֶׁה-- לְהִלָּחֵם, בַּעמָלֵק; וּמֹשֶׁה אַהרֹן וְחוּר, עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. וְהָיָה, כַּאשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עמָלֵק. וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ - אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. וַיַּחלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עמָלֵק וְאֶת-עַמּוֹ, לְפִי-חָרֶב. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יְהוָה נִסִּי. טז וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַיהוָה, בַּעמָלֵק--מִדֹּר, דֹּר. (שמות, י"ז, ח')

על פי פסוקים אלו ,ניכרת השתתפותו הפעילה של יהושע במלחמת עמלק- כפי שציווה משה.

גם בפסוק הבא- מתואר יהושע בתפקיד- משרת משה: "..יהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה; אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי-הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת-יִשְׂרָאֵל.(א, ל"ח)

 המילים: "העומד לפניך" מדגישים את יהושע בתור  משרת משה.

יהושע יחד עם כלב בן יפונה מתגלים בהתנהגותם כאנשים נחושים  ושונים לעומת יתר המרגלים. כאשר נשלחו המרגלים לרגל את ארץ ישראל על ידי משה, יהושע היה אחד מהם, הכתוב מציין : כי במקור שמו היה: הושע: אך משה משנה את שמו: "ויקרא משה להושע בן- נון יהושע"[במדבר  י"ג, ט"ז]

 על פי רש"י: משה התפלל עליו: "יה יושיעך  מעצת המרגלים"

בשובם של שנים עשר המרגלים- עשרה מתוכם הוציאו דיבה רעה על ארץ הקודש, פרט ליהושע בן נון וכלב בן יפונה- התנהגותם הייתה שונה ומרוב צער   חטא המרגלים – הם קרעו את בגדיהם ואף שבחו את טובה של הארץ: "ויאמרו אל- כל עדת בני- ישראל לאמור: הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאד ,מאד אם חפץ בנו ה' והביא אותנו  אל—הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר- היא זבת חלב ודבש: אך בה' אל תמרודו.."[במדבר י"ד ז-ט]

בעוד שמשה היה משול לחמה- הרי יהושע היה משול ללבנה, במה דברים אמורים?

כאשר משה ירד מהר סיני עם הלוחות, הכתוב מציין : כי פני משה קרנו. וכעת משה מתבקש להשפיע מהודו  זה על יהושע,  מכאן שיהושע משול ללבנה המקבלת את אורה מהחמה[ ממשה].לכן לאור כל מסירותו ונאמנותו של יהושע למשה, לעם ישראל ולארץ הנבחרת- מן הראוי היה שהוא ימשיך את ההנהגה.

עצות משה אל יהושע.

הכתוב מתאר את דברי משה אל יהושע לעיני כל העם: "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו  לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר  נשבע ה' לאבותם לתת להם ואתה  תנחילנה אותם, וה' הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת" [דברים ל"א, ז-ט]

על פי רש"י: משה  מייעץ ליהושע לשתף את הזקנים בהנהגתו את העם, אך הקב"ה חולק  על משה ואומר  לו להגיד ליהושע: אתה לבדך  תנהיג את העם. לכן נאמר: "אתה תבוא" ולא נאמר: "אתה  תביא"

בעל "משך חכמה" מסביר: מלך ישראל חייב להימנע מגאווה ומנגד עליו  להתנהג עם הרבה  אהבה ואחווה כלפי כל אחד מישראל, אך בשעה  שהוא ממלא את תפקידו לעיני כל העם הוא חייב לנהוג בתקיפות וביד רמה,  מהטעם: "מלך שמחל על כבודו- אין כבודו מחול" [מסכת כתובות י"ז, ע"א]זוהי עצתו של משה ליהושע: עליך להיות "חזק ואמץ" – לגלות תקיפות ונחרצות לפני העם - התוצאה שהעם יכבד וישמע בקולו.

 לסיכום, לאור האמור לעיל:  יהושע היה ראוי להמשיך את הנהגת משה ולהנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל-  בשל נאמנותו ומסירותו למשה, לעם ולארץ ישראל והעצות והברכות שקיבל ממשה הועילו לו לביצוע שליחותו.

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר