מס' צפיות - 111
דירוג ממוצע -
פסים ונקודות לעד .
על תערוכת שנות ה-60 באופנה הישראלית
מאת: מובי דיק 09/03/17 (14:24)

    בנווה שכטר,הוא בית הקפה לורנץ המיתולוגי  קיימת תערוכה קטנה וקומפקטית. המיקום,נווה צדק, ליד הגשר תחתיו עברה הרכבת המנדטורית.

    היו זמנים ובבואכם לרדת לכיוון בית הספר לבנות,  עברתם על הגשר בכוונה לחכות לקטר   שהעשן הסמיך מארובתו תעטוף 

אתכם    ומשם  תרוצו  כשאתם עוברים    ליד  מבנה קטן שעל מדרגותיו   ישבו כושיות גדולות מצחקקות ומחכות לקליינטים.

    

נווה שכטר על  שלל פעילותיו מכתיר עצמו כבית לאנשי רוח ולאמנים המתכתבים עם המחשבה היהודית והתרבות העברית.

    התערוכה הזו  עם האוצרת שירה פרידמן הוקמה בשיתוף פעולה של טל גרנובסקי אמית- מנהלת הארכיון  לאופנה וטקסטיל  

בשנקר, וכן  עם  במאית  הסידרה התיעודית "סיפורי  בדים".

במקום בויטרינות גם כמה משקפים  נדירים מוזאוניים משל האוסף של "אופטיקנה". ראינו   קולבים ומניקנים    שעליהם

שמלות  "ביזאריות" לעין העכשוית, רובן נתפרו ל"אתא" ול"משכית",שהיתה אופנת האוט-קוטור הישראלית בשנות ה-60 .

     מי שלקחו  חלק  באופנת הפסים,הנקודות והמשבצות ונוכחו בפתיחת התערוכה היו דורין פרנקפורט וציונה שמשי שדרך

לופ צילומים  ראינו את הבדים שעיצבה  ונתנו את הטון בעיקר לנשות תל אביב.

     מרגש היה לראות בצילומים  את בעלי  חנויות הגלנטריה הקטנות שהיו פזורים בנחלת בנימין,הרצל ושנקין,  מחויכים חיוך עצוב על רקע  הסחורה שלהם. מרביתם כבר לא איתנו,אולם חווית הקניה שהיתה בזמנו  לעקרות הבית ותופרות לא התפוגגה.

הכותבת היא מובי דיק הוא השם שבחרתי לכתוב בו (זכר לשנים בו כתבתי לפורום המוסיקה הקלאסית בנענע 10).אני עיתונאית ואמנית .כותבת ביקורות על אירועי תרבות בהם מוסיקה, תיאטרון וכן מוזמנת לפסטיבלים שונים בחו"

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר