מס' צפיות - 236
דירוג ממוצע -
בעבור זוג נעלים
בעקבות הסרט "נורמן" של יוסף סידר
מאת: מובי דיק 28/04/17 (13:02)

  הסרט בבימוי של  יוסף סידר מביא למסך   אנסמבל  מכובד   של כמה מהשמות החמים של הוליווד :ריצרד גיר, מרטין שין,סטיב בושמי  ולידם ליאור אשכנזי ודוב'לה  גליקמן. 

   הסרט בנוי  פרקים פרקים כשכל אחד מהם מסכם את הסצנה שאנו עומדים לראות. מי שמקשר בין כולם הוא נורמן בעל שם

המשפחה היהודי כל כך, אופנהיימר.  מי שמגלם את הדמות  הוא ריצרד גיר, במעיל בצבע חול-חרדלי ,על ראשו הסב כובע קסקט,

תיק  גדול  בהצלבה  על חזהו, ומאוזניו לא משוט  אוזניות המחוברות לפלפון כשפיו לא מפסיק  מלדבר לתוכו ולקבל הודעות  דרכו.

זו דמות  שאינה מפסיקה מלנוע דרך רחובות ניו יורק ההומים,מלונות,מעליות, כעין דמותו של היהודי הנודד, המוכרת לנו   מקריקטורות אנטישמיות :      מאעכר,נאבך, נודניק ללא לאות   וכשנורמן  כורע ברך לפני מיכה אשל,סגן שר ישראלי  ומתחנן שינעל את נעלי היוקרה  שהוא קונה  לו במתנה,אנחנו  יכולים  לתאר לעצמנו את היהודי הגלותי המרכין  ראש וקד לפני הפריץ.

  זוהי כנראה  דמותו של  קומבינטור שסיבך את ישראל במעלליו לפי גירסתו  של סידר. האם הענקת  נעלים למי שיהפוך עם השנים לראש ממשלה ויואשם   בלקיחת  שוחד. לצופים לא ברור איזה עיסקאות נעשו  עד כדי שסיבכו  ראש ממשלה מכהן ואיך מתקשר  לזה נורמן.

    נורמן רוצה  בעצם להיות במרכז הענינים, להרגיש  חשוב וכששואלים אותו למקצועו הוא בעצמו לא יודע מה הוא.

זה שזוג נעלים התלבש היטב על רגליו של מיכה  אשל, שיהפך  לראש ממשלה לעתיד,הוביל אותו להיות מעורב בפוליטיקה הישראלית,זה רק  מזלו הרע.

    בסך הכל נורמן  עסקן קטן שמשיג טובות הנאה  לא לעצמו אלא לידידיו או למקורביהם: לזה סידר שילדו יתקבל לאוניברסיטה

 יוקרתית ולשני הביא לידי כך  שיחתנו אותו כדת משה וישראל  עם גויה שטרם עברה גיור.

      התסריט שבסופו של דבר מביא אותנו להקשרים אקטואליים ישראליים לא עושה  אותו לממוקד או ברור יותר. כאן לא מעט סצנות  שלא   אפויות  עד הסוף,    כך גם אפקטי הצילום המכפילות דמויות במסך  מחולק.  הממשתפים ברובם מדברים אנגלית   כיאה   לשחקנים ההוליוודים    שיוסף סידר גייס .  ובעוד שגיר  נראה עייף ולא  ברור אם בגלל הקמ' שהוא עושה ברחובות ניו יורק או שניטל ממנו השארם הגירי. לעומתו ליאור  אשכנזי בתור ראש הממשלה פורח  ומלא קסם.

 

הכותבת היא מובי דיק הוא השם שבחרתי לכתוב בו (זכר לשנים בו כתבתי לפורום המוסיקה הקלאסית בנענע 10).אני עיתונאית ואמנית .כותבת ביקורות על אירועי תרבות בהם מוסיקה, תיאטרון וכן מוזמנת לפסטיבלים שונים בחו"

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר