מס' צפיות - 144
דירוג ממוצע -
ביקורת: כוחו של גורל – דניאל אורן והפקה מרשימה באופרה מרגשת של ורדי – האופרה הי
העלילה עוסקת באהבה אסורה בין אלווארו שהוא חצי אינדיאני לבין לאונורה בתו של המרקיז. לאונורה יודעת כי אביה לא יסכים לנשואי תערובת כאלה ומוכנה להימלט עם אהובה, אך פליטת כדור בשוגג מאקדחו של אלווארו שמה קץ לחייו של המרקיז. במנוסה נפרדים דרכי השניים והעלילה מתפתחת ומתפתלת עד לסיום העקוב מדם.
מאת: חיים נוי 16/05/17 (00:02)

 

ביקורת: כוחו של גורל – דניאל אורן והפקה מרשימה באופרה מרגשת של ורדי – האופרה הישראלית

 

 

מאת חיים נוי

 

"כוחו של גורל",  מאת ג'וזפה ורדי , העולה באופרה הישראלית היא אופרה מרגשת וסוחפת, מרשימה ובעלת עצמה שבה מלהטט המנצח דניאל אורן עם התזמורת, הזמרים והמקהלה ומגיש לנו מעדן מוזיקלי משובח.

ורדי כתב את האופרה בהזמנת בית האופרה בסנט פטרבורג והיא עלתה שם בשנת 1862. לאחר מכן, עברה האופרה שינויים וגם שינוי שם ורק הגרסה משנת 1869 שהופקה בלה סקלה באיטליה היא הגרסה המקובלת כיום. בגרסה החדשה , בוטל הפרלוד הקצר ונכתבה פתיחה חדשה שהיא פואמה סימפונית ארוכה ומוכרת עם מוטיב מוזיקלי  המפציע לאורך האופרה. כמו כן אלווארו נותר בחיים ולא שם קץ לחייו בגרסה הראשונית.

ישנם זמרים איטלקיים שנמנעים מביצוע התפקיד של אלווארו מחשש לקללה הרובצת על התפקיד, לאחר שאחד הזמרים לקה בשבץ מוחי ומת במהלך ההצגה לפני 57 שנים. אפילו פאברוטי הדגול סרב להופיע באופרה.

העלילה עוסקת באהבה אסורה בין אלווארו שהוא חצי אינדיאני לבין לאונורה בתו של המרקיז. לאונורה יודעת כי אביה לא יסכים לנשואי תערובת כאלה ומוכנה להימלט עם אהובה, אך פליטת כדור בשוגג מאקדחו של אלווארו שמה קץ לחייו של המרקיז. במנוסה נפרדים דרכי השניים והעלילה מתפתחת ומתפתלת עד לסיום העקוב מדם.

ההפקה הנוכחית היא משותפת לאופרה הישראלית ובית האופרה של סלובניה.

המנהל המוזיקלי של האופרה והמנצח דניאל אורן שולט ביד רמה על המתרחש על הבמה. כדרכו הוא מפליא בתנועותיו, שוצף וקוצף, שר ורוקד ומחולל גיצים מוזיקליים משרביט הקסמים שלו. והתוצאה היא תזמורת מלוכדת ולהקה מקצועית שמגישים לצופים חוויה מוזיקלית.

אירה ברטמן ,סופרן, מישראל , היא בעלת קול צלול ומוקפד, בעלת עצמה ויכולת משחק ותפקידה כלאונורה הוא מרשים.

 גוסטבו פורטה, טנור מארגנטינה מגלם את אלווארו ויש לו יכולת שירה אדירה ונעימה.

מי שגונב את ההצגה בהגשה מרשימה במיוחד הוא ג'ורג'יו ג'וזפיני, בס מאיטליה , המגלם את אב המנזר.

כמו כן יש לשבח את טל ברגמן המקסימה והנעימה כקורה, מצו סופרן, המשרתת של לאונורה. נח בריגר, בס, מעולה כראש העיר. יוסף ארידן, טנור,  מוצלח כטראבוקו מוביל הפרדות. בוריס סטטאסנקו, בריטון, נעים ומקצועי כנזיר הבכיר מליטונה. יאיר פולישוק, טנור, בעל יכולת ווקלית נעימה כרופא.

דון קרלו, אחיה של לאונורה הוא הבריטון ולדימיר סטויאנקוב ושירתו יפה מאוד.

 

אוקסנה וולקובה , מצו סופרן, מגלמת את הצוענייה פרציוזילה והיא מבצעת את התפקיד באורח מוצלח מאוד.

מקהלת האופרה בניצוח איתן שמייסר היא מוצלחת ומרשימה במכלול תפקידיה . סצנת המנזר היא מקסימה במיוחד.

הבמאי פייר פרנצ'סקו מאסטריני העלה הפקה מעניינת, מוקפדת וראויה למחמאות. התפאורה של חואן נויירבו נובה היא יפה וקודרת בהתאמה.

מתילדה רוביו עצבה את התנועה בביצוע הרקדניות המוכשרות.

באחת הסצנות הפציעה לשבריר שנייה מעין הולוגרמה שנחזתה כפרסומת או כתקלה בהקרנה על המסך השקוף והענק.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

 

צילום –  יוסי צבקר

 

 

 

 

 

 

 

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי של סוכנות עתים, העורך הראשי של סוכנות הידיעות הבינלאומית IPA,חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה למיוזיקלס

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר