מס' צפיות - 135
דירוג ממוצע -
ה"בום" שחשף את פניהן היפות של 52 מחברות קיבוץ יד מרדכי
על תערוכת "זכות הבחירה" המוצגת ביד מרדכי
מאת: מובי דיק 30/05/17 (21:07)

   הפסל של מרדכי אנילביץ',השיחזור של הקרב בתש"ח,מפעל הדבש והשמן של  יד מדרכי,לא משכו מספר מבקרים

כמו  שהתערוכה "זכות הבחירה" עשתה  לקיבוץ.

    לקראת יום האישה הבינלאומית,שיבולת גילת האוצרת   האמנותית  של הקיבוץ, הרימה  פרויקט שהחל ממחצית  דצמבר

2016 ויצא לדרך במאי השנה. הרעיון היה להביא את החברות לבחור מגלריות הנשים  העולמית והמקומית את הדמות  שהיא

מזדהה  עם פועלה ודרכה.

    60 נשים יצאו לדרך, 52  נשארו ועברו תהליך מרתק:  לחקור  ולהכיר את אותה דמות שהיא בחרה,דרך  מדיות שונות, לערוך בכתב את ההתיחסות  והסיבה שהביאו אותה  לבחירה  הספציפית.  השלב הבא היה למצוא  במדויק עד כמה שאפשר את

הלבוש,הבדים והתכשיטים.

    הימים שלפני הצילומים  בניצוחו של    צלם הבית,  צפריר  ניר.הפכו  רוחשים כמו בכוורת  דבורים:פינות  הלבשה,מראות המשקפות את  תהליך האיפור ע"י מאפרת, מלבישה, ספרית, תאורן,כולם עמדו לרשות הנשים, ימים שהיוו את הפיק של האירוע 

כולו. תוך כדי  נוצרו רגעים אינטימיים של  מחמאות,עצות ודמעות שעברו בין אחת לשניה. התוצאה מרתקת ;

על  פנלים  כפולים,צילומים גדולים  בהם מופיעות כבמטה  קסם :מרתם גראהם ליד פלורה של בוטיצלי, סקרלט אוהרה

והנני שלה  חוברות לליידי דיאנה,מדונה ונינט  צוחקת לציפי שביט.

    רוב   החבורת נשים בשלות,כבר לא נערות,הקמטים שלהן,הידיים בעלות הכתמים רק מוסיפות נופך לדמות אליה  הן התחברו.

יש במבחר הזה דמויות אלמוניות שיצאו מדפי ההיסטוריה וכאן הן מקבלות חיים משלהן.

  לימור ליבנה "משחקת" בדמותה של    זאהה חדיד,ילידת בגדד,אדריכלית. גו'ליאן מור שהיתה שחקנית אמריקאית מתעוררת לחיים עם ליאת באר. סיסלי סונדרס,רופאה ראשונה בעולם שהקיה אוספיס לחולים סופניים השפיעה על מוניקה מן.

אליזב'ת הייק ילידת הונגריה כתבה ספרי יוגה  ובעקבות ספרה "התקדשות"  ספר שניתן לשחר גו'יה קולן בהודו, החזיר

אותה  להידמות לאליזב'ת.  פמי שיפמן פנתה  למריה מונטסורי -איטלקיה,רופאה פסיכאטרית,פילוסופית ופמניסטית שהגישה

החינוכית "שיטת מונטסורי" כבשה את דמיונה של  פמי.

   בין הדמויות הנבחרות בלטו מי  מהחברות שמיזגו  והתאחדו   לדמות   אותה הן בחרו: הצילום האייקוני של שבט גולה

מפקיסטן עם עיני  הירקן שהתפרסמה בנשיונל  גאוגרפיק,  קמה לנגד עיניינו עם  החברה  קרולן בראשית. את "פרח המדבר"

שנודעה כמי שנלחמת נגד מילת הנשים במדבריות סומליה עיצבה  זורה מידן-ילידת גאנה נשואה לחבר קיבוץ. אותה

 לא היה צורך  לאפר, דמות שחומה בעלת שפתיים עבות ושרשת אטבי כביסה   (במקום שרשרת זהב)מסביב לצווארה הגבעולי.

מאיה מורן מגיעה  למרתה גראהם הכוהנת של הריקוד המודרני מתוך אהבה לריקוד. התנועה הרחבה של הרגלים היחפות,הבד האלסטי הסגול   משאיר אותנו בבעיה:מי המקור ומי  ההעתק. ואם מרלן מונרו היתה  חיה כיום,אפשר היה  לדעת בוודאות

איך היו  ניראים פניה, כי  לירן ינאי מיישרה מבט לעתיד עם קמטוטי הצחוק סביב הפה והעיניים.

    אכן  תערוכה גדולה מהחיים וכך ניראות לפתע החברות שפניהן משיקות גלים  המתרחבים כאדוות   ומגיעים לקהל

המוקיר  את הנושא  ואת הנושאים  במלאכה.

הכותבת היא מובי דיק הוא השם שבחרתי לכתוב בו (זכר לשנים בו כתבתי לפורום המוסיקה הקלאסית בנענע 10).אני עיתונאית ואמנית .כותבת ביקורות על אירועי תרבות בהם מוסיקה, תיאטרון וכן מוזמנת לפסטיבלים שונים בחו"

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר