מס' צפיות - 100
דירוג ממוצע -
ביקורת: אנדה – התערבות פוליטית במשפט אייכמן – נוקב, מרגש, מרתק – בית צבי
ההצגה עלתה לראשונה בבית ליסין ב-2008 וכבר אז עוררה תהיות לגבי אמיתות העלילה והטענות הנוקבות כלפי ראש הממשלה דאז והממשל , כאילו התערבו בכל ההליכים לפני המשפט, אישור עדים ופסילתם. רק 3 שנים לאחר מכן, שוחררו מגנזך המדינה מסמכים שאוששו את הטענות במחזה ואפילו חשפו שבן גוריון תיקן את נאום הפתיחה של התובע הראשי גדעון האוזנר.
מאת: חיים נוי 17/06/17 (12:36)

ביקורת: אנדה – התערבות פוליטית במשפט אייכמן – נוקב, מרגש, מרתק – בית צבי

 

 

מאת חיים נוי

"אנדה" מאת הלל מיטלפונקט, העולה בבית צבי ברמת גן היא הצגה נוקבת, מרגשת ומרתקת, החושפת התערבות פוליטית בהליכים משפטיים בישראל, ובמקרה זה במשפט אייכמן.

ההצגה עלתה לראשונה בבית ליסין ב-2008 וכבר אז עוררה תהיות לגבי אמיתות העלילה והטענות הנוקבות כלפי ראש הממשלה דאז והממשל , כאילו התערבו בכל ההליכים לפני המשפט, אישור עדים ופסילתם. רק 3 שנים לאחר מכן, שוחררו מגנזך המדינה מסמכים שאוששו את הטענות במחזה ואפילו חשפו שבן גוריון תיקן את נאום הפתיחה של התובע הראשי גדעון האוזנר.

בשנת 1961 החלו ההליכים המשפטיים במשפט אדולף אייכמן שנחטף בארגנטינה והובא למשפט בארץ. צוותים בפרקליטות עמלו על גיבוש העדים במשפט ההיסטורי בזיקה לכל האספקטים שהועלו בקשר לכתב התביעה. לטענת המחזאי, נציג ראש הממשלה, התערב בכל ההליכים הללו ופסל עדים בשל זיקתם הפוליטית שהייתה מנוגדת למפאי או שהיו עלולים להסיט את תשומת הלב מהמשפט כמו ערוב פרשת קסטנר והקשרים עם הנאצים בקשר להצלת יהודים מהונגריה.

פקר הוא נציג הממשל והוא פוסל עדים בעלי זיקה ריוזיוניסטית או אנשי חרות, כאלה שהתנגדו לשילומים עם גרמניה או היו עלולים להזכיר את משפט קסטנר. הוא גם דרש מהתביעה , לפי הוראת גולדה מאיר שהייתה אז שרת החוץ, לקשור את המופתי אל-חוסייני לאייכמן ולנאצים עם הפתרון הסופי ליהודים. זאת, למרות שהתביעה טענה שאין לה עדים או מסמכים שיאששו הטענות.

נוחי כרמי הוא פרקליט צעיר שעמל יחד עם הממונה עליו שניאור בגיבוש העדים והפאזלים החסרים במסכת התביעה. הוא נועד עם אחות בבית חולים פסיכיאטרי בשם אנדה פריינד המבקשת להעיד על שהתחולל בביתן הניסויים במחנה המוות אושוויץ. היא תעדה הכל ביומנים, כיון שהייתה באותו ביתן.

נציג השלטון פוסל את העדה בנימוק שהיא חברת מפלגת חרות והפגינה נגד הסכם השילומים ולדעתו היא תזיק בעדותה למפלגת השלטון דאז.

נוחי מתקומם נגד ההחלטה ונועד עם אנדה בדירתה בבית החולים. במקביל אנו צופים ביחסיו עם בת זוגו שאביה הוא איש עסקים המקושר לשלטון והיודע למשוך בחוטים הנכונים. בת זוגו, אלונה, חוששת שאנדה היא יותר מעדה פוטנציאלית וכי נוחי קשור אליה לא רק מסיבות מקצועיות.

העלילה מגיעה לשיאה בהחלטות שכל אחד מגיבורי המחזה נוטל לעצמו וכל זאת בביצוע קולח ומרתק.

גל חיון המוצלח מגלם את שניאור עוזר התובע  והממונה על נוחי, מודע שהג'וב שלו הוא בעצם פרי עסקה פוליטית. הוא פועל בתחילה לפי צו מצפונו אך חיש מהר מתאפס לפי דרישות הממסד ומציג לפני הצופים משחק משובח ונהדר, רווי מונולוגים נוקבים וביצוע קסום של פקיד בסערת רגשות.

גל גולדשטיין מגלם בהצלחה את הפרקליט נוחי הנתון בין הפטיש לסדן והולך לפי צו מצפונו ויושרו המקצועי. גל מגיש משחק דרמטי מצוין וכליל השלמות.

דניאל חסין הוא פקר נציגו של ראש הממשלה ומשחקו מרתק ומעולה, ברור והחלטי , חוייה של משחק.

שולם הוא שניר ויילר, אביו של נוחי, חייט במקצועו שמנסה לקרב אליו את בנו. שניר מגיש משחק יפה ביותר ומשובח, מרגש וצובט בלב.

עידן שמעוני הנהדר מגלם את מייק איש העסקים ואביה של חברתו של נוחי. עידן הוא שחקן רב עוצמה ויכולת משחק מצוינת.

דניאל היב המקסימה מגלמת את אלונה, בת זוגו של נוחי ומשחקה ראוי לתשבחות חמות בזכות משחק קולח, מהוקצע ומקצועי. משחקה מרתק וראוי למחיאות כף מיוחדות.

נוי עזריה מגלמת את איריס, מזכירת התביעה ומשחקה הוא מיוחד וייחודי, משובח ורב רושם. נוי לוקחת תפקיד אפיזודי והופכת אותו לבעל קסם ביצוע בכל סצנה שבו היא מופיעה. חיננית ומוצלחת.

נטלי מאירי היא אנדה, גיבורת המחזה והיא מצליחה לרגש ולגלם דמות רבת רושם עם משחק רווי כישרון דרמטי ויכולות מרתקות שפשוט ראויים לקידה מיוחדת מצד הקהל כלפיה. אין ספק שמדובר בשחקנית רבת קסם ומוצלחת.

הבמאי גמא פריד להטט עם להקת השחקנים והעלה הפקה יפה וקולחת. הוא גם אחראי לעריכה המוזיקלית .

שמעון קסטיאל עיצב תפאורה מוצלחת שמתאימה עצמה לכל הסצנות בעלילה.

זוהר אלמליח על עיצוב התלבושות המחוייטות והיפות של הפרקליטים ושל השחקניות. רועי דביר עיצב תאורה ראויה.

כאמור, לפני 6 שנים חשף גנזך המדינה כי אכן בן גוריון היה מעורב בפרטי פרטים של ההכנות למשפט וגולדה בקשה לפעול לקישור המופתי הערבי לנאצים. התחוור גם כי בן גוריון תיקן את נאום הפתיחה של האוזנר ודרש כי לא תושמע בו המילה גרמניה, אלא רק גרמניה הנאצית, כדי לא לפגוע בגרמניה החדשה ובהסדר התשלומים.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום:  שמחה ברבירו

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי של סוכנות עתים, העורך הראשי של סוכנות הידיעות הבינלאומית IPA,חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה למיוזיקלס

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר