צילומים-אלי ליאון
פוציני הנו מלחין איטלקי שהאופרות שכתב הפכו עם הזמן לנכסי צאן ברזל של הרפרטואר האופראי בכל אופרה בעולם.
בהבטים רבים הוא נחשב ליורשו של ורדי למרות שהסיגנון של שניהם שונה.
בתחילת הופעת האופרה לב האופרה היו האריות.אצל מוצרט הן עדיין היו העיקר.בהמשך ורדי הבין שאופרה זו דרמה המועברת במוסיקה.
וכך קרה שבאותלו יש רצף אחד שלם בלי הפסקה קטנטנה למחיאות כפיים כי הן שוברות את הדרמה.
פוציני המשיך רעיון זה וגם אצלו מעטות האריות.
טורנדוט הנה האופרה האחרונה שפוציני כתב .הוא לא הספיק לסיימה כי נפטר ב1924 עקב סיבוך סרטני בגרונו.הוא כתב בסך הכל 11 או 12 אופרות והן מהוות עיקר יצירותיו.
את שתי התמונות האחרונות של האופרה טורנדוט שפוציני לא הצליח לסיים ,סיים פרנקו אלפאנו כאשר ארתורו טוסקניני השגיח על עבודתו.למרות זאת בבכורה כאשר טוסקניני ניצח עליה , הוא לא המשיך ולא ניצח על מה שהוסיף אלפאנו אלא הפסיק במקום שפוציני הספיק לכתוב-דהיינו עם מותה של ליו שאהבה את כלף ושמה קץ לחייה כדי שכליף יחיה.
בשנת 2001 הופיעה גירסה חדשה של שתי התמונות האחרונות שכתב לוציאנו בריו .
הפילהרמונית מבצעת כעת את האופרה עם התוספות של אלפאנו.
טורנדוט הנה אופרה שצריך לראות בבימוי מלא עם תפאורה,תלבושות וכל המרכיבים הנוספים של אופרה, אך אמש היתה לי חוויה בלתי רגילה כאשר שמעתי את הביצוע הקונצרטנטי של האופרה.
התברר לי שבאופרה זו עושר תזמורתי שאי אפשר לקלוט אותו היטב כאשר התזמורת מנגנת מהפיט .
התזמורת הפילהרמונית השמיעה והראתה הפעם היטב תחת ניצוחו המרשים של זובין מהטה עושר זה בביצוע נפלא הן שלה והן של שלוש המקהלות שהשתתפו בביצוע להן תפקיד מרכזי באופרה זו.
לעומת זאת בביצוע הקונצרטנטי הליריות שבה נפגעה במקצת אך זה לא הפריע להנאה השלמה.
האופרה מבוססת על מחוזה מאת קרלו גוצי עפי סיפור מהמאה ה12.
העלילה מתרחשת בסין שם טורנדוט-נסיכת הקרח קבעה תנאים לכל המבקש להנשא לה.
היא היתה אכזרית,קשוחה, לא אהבה גברים,לא רצתה להנשא וכל המבקש להנשא לה חייב היה לפי התנאים שהיא קבעה, לפתור 3 חידות ואם אינו פותר אותן דינו היה מוות על ידי עריפת ראשו.
נסיך בשם כליף התאהב בה, אינו מרפה מאהבתו ,אינו נכנע לאזהרות שמקבל ומצליח לפתור את החידות.
טורנדוט אינה רוצה להנשא לו למרות שהיא קבעה את התנאים.באין ברירה הוא מציע לה לגלות את שמו ואם לא תצליח ,תסכים להנשא לו ואם תצליח דינו יהיה מוות.
שלא כמו ברוב האופרות הרציניות, סופה של האופרה, שלא נכתב על ידי פוציני , מסתיים אחרת.
כפי שכתבתי החוויה היתה נהדרת וזאת בזכות הנגינה המעולה של התזמורת,הניצוח הנהדר של מהטה,שלוש המקהלות המקסימות,הסולנים הטובים
כמובן באיכויות שונות,המוסיקה הנפלאה של פוציני .הסך הכל היה איכותי ביותר.