מס' צפיות - 564
דירוג ממוצע -
גדולה תשובה, שמגעת עד כסא הכבוד / מאת: רפאל בדש
כניסתנו לחודש אלול זמן הרחמים והסליחות מחייבת אותנו לשים לב על מעלתה של מצוות התשובה ודרך ההגעה אליה
מאת: רפאל בדש 22/08/17 (23:48)

"השיבנו ה' אליך" - אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: "השיבנו ה' אליך". אמר להם הקדוש ברוך הוא: "שובו אלי ואשובה אליכם" (מלאכי ג ז). אמרה לפניו: רבש"ע, שלנו היא? שלך היא. "שובנו אלהי ישענו והפר כעסך עמנו" (תהלים פה ה).

                                                                                                                      (איכה רבה ,פרשה ה, כ"א)  

כששאלו תלמידיו של הגאון רבי עקיבא איגר את רבם לפשר המדרש זה, ובעיקר - מדוע לא נענה הקב"ה לבקשת כנסת ישראל לפתוח להם תחילה, והלא רחמנא ליבא בעי ורוצה לזכות את ישראל? ויתרה מכך - אם יקדים הקב"ה לישראל, לא תהיה להם אמתלה להחזיק עוד בחטאם?

חשב לרגע רבי עקיבא איגר, והחליט לספר להם סיפור שארע לו בתחילת שימושו כרבה של העיירה פוזנא שבפולין, סיפור שיסייע להם בהבנת תשובותיו לשאלותיהם ואת התובנות שיש להם ללמוד ממדרש זה.

לילה אחד, בשעה שלוש לפנות בוקר, עת ישב רבי עקיבא איגר יחד עם בנו האהוב רבי שלמה איגר כדרכם והגו בתורה הקדושה. לפתע נשמעו נקישות בדלת ביתם. תמהו השנים ותהו - מי יכול להתדפק על דלת ביתם בשעה מאוחרת זו?

כשרבי שלמה פתח את הדלת, עמדו לפניו שתי נשים - אחת מבוגרת ואחת צעירה – ושתיהן בוכות בדמעות שליש. פנה רבי שלמה אל המבוגרת שבהן ושאל לסיבת בכיין?

ענתה האישה, שהשלטונות העלילו על בתה עלילה זדונית, והם דורשים ממנה שתשלם כופר כספי רב עד למחרת בבוקר. אחרת, תיאסר בתה בכלא הפולני לזמן בלתי מוגבל. רבי שלמה הרגיש שהוא חייב לעשות חסד של אמת עם היהודיה וביתה.

רבי עקיבא איגר ששמע גם הוא את השיחה, אמר לבנו: "זה הזמן לסגור את הגמרא. גדול תלמוד המביא לידי מעשה. בוא איתי".

תהה רבי שלמה ושאל את אביו: "מהיכן נשיג סכום עתק כזה של כסף ובשעה כה מאוחרת?"

"בוא איתי", אמר הרב ולא הוסיף.

הלך רבי שלמה אחר אביו, ולפתע הוא הבחין שאביו - הגאון רבי עקיבא איגר - מפנה את פעמיו, לא פחות ולא יותר מאשר ל - מועדון הסנוקר המקומי...

כאשר נכנסו הרבנים למועדון, כל היהודים שהיו במקום העלו חיוך על פניהם ואמרו בינם לבין עצמם:" הנה, אפילו הרב של העיירה ובנו באו לשחק סנוקר...".

רבי עקיבא איגר ובנו נעמדו ליד אחד השולחנות, ואט אט נקבצו סביבם כל היהודים שהיו במקום, חלקם מתוך כבוד וחלקם מתוך סקרנות לפשר הימצאותם של האורחים המכובדים במקום המפוקפק.

כשהגיעו אחרוני היהודים לקירבתו, פתח הרב בדברים ואמר לסובבים אותו: "סלחו לי. לא הגעתי הנה כדי לשחק אתכם. יהודים אתם. כל אחד מכם ניחן בשלוש תכונות עיקריות שראשי התיבות שלהם גב"ר – גומלי חסדים, בישנים ורחמנים. יהודים יקרים, אנא מכם! הזדמנה לפנינו מצוות פדיון שבויים של נערה יהודייה שחלילה מחר תכנס לכלא אם לא ישולם הכופר הכספי המבוקש".

וראה זה פלא - תוך זמן קצר מאוד, כל הנוכחים הוציאו מכיסם סכומי כסף נכבדים ותרמו ביד רחבה להצלת היהודיה הצעירה מאימת הכלא הפולני. רבי עקיבא איגר אסף את הכסף שהונח על השולחן, ספר אותו ונמצא כי כל הסכום שנדרש לפדיון הנערה נתרם כבר בסיבוב התרומה הראשוני.

שמחו מאוד התורמים והחלו אט אט לחזור לבילוי המפוקפק במחשבה שחוויתם עם הרב הסתיימה. לפתע, החל רבי עקיבא איגר להראות לנוכחים פנים זועפות והחל לקנטרם בדברים ולהוכיחם קשות: "סלחו לי, אני לא מבין איך אתם לא מתביישים במעשיכם. זה מה שיהודים צריכים לעשות בשעות הלילה? לשחק בהימורים, בהתערבויות? כמה איסורי תורה אתם עוברים בשעה שהעולם ישן? יש אנשים ערים כמותכם אבל הם עוסקים בתורה, הם מקיימים את העולם, הם מועילים לו. אבל אתם מבלים את העולם!"

הנוכחים הופתעו משינוי סגנון דיבורו של הרב ותוכן דבריו. חלקם החלו להשיב לרב בדברים תקיפים, ואחד אף קם לכיוונו בניסיון להכותו עם מקל של סנוקר שהחזיק בידו. קבוצה אחרת מהנוכחים עצרה בעדו וגוננה על הרב גם מפני התוקפים האחרים.

לפתע, פנו שנים מהקבוצה המגוננת אל הרב ושאלו אותו: "כבוד הרב. מדוע נהפכו פניך עלינו? מדוע נזכרת להוכיח אותנו לאחר שתרמנו את הכספים לפדיון הנערה? מדוע לא הוכחת אותנו מיד כשהגעת ורק לאחר מכן היית פונה אלינו בבקשה לתרומה לפדיון שבויים? האם חששת שלא נסייע לך בגיוס הכספים הדרושים לפדיון הנערה?"

ענה להם רבי עקיבא איגר: "חלילה! דעו לכם כי הדבר המסוכן ביותר ליהודים הוא שהם יחטאו ויהיו רגילים בחטאם. המשנה בסוף מסכת יומא אומרת: "האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב - אין מספיקים בידו לעשות תשובה". ואין הכוונה שלא מאפשרים לו לשוב בתשובה, אלא שהסייעתא דשמיא שלו לשוב בתשובה היא נמוכה. כשראיתי שהנכם רגילים בחטאכם, סיכוי החזרה שלכם בתשובה הוא נמוך מאוד, ולפיכך, כדי לעורר תחילה את ליבכם, זיכיתי אתכם במצוות פדיון שבויים בתקווה שהתעוררותכם מלמטה תזכה אתכם להתעוררות משמים שתסייע בידכם לשוב בתשובה, ולכן רק לאחר שסיימתם את מצוות פדיון השבויים הוכחתי אתכם על מעשיכם".

וזהו בדיוק הסברו של המדרש. אמר רבי עקיבא איגר לתלמידיו: כאשר כנסת ישראל מבקשת מהקב"ה: "השיבנו ה' אליך", עונה להם הקב"ה: "שובו אלי ואשובה אליכם". לא שהוא חלילה דוחה אותם, אלא הוא מראה להם שדרך התשובה צריכה לבוא תחילה מתוך ההתעוררות שלהם ורק לאחר מכן יסייעו אותם מן השמים.

על זה במסכת יומא (פ"ו.)  "גדולה תשובה המגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישאל עד ד' אלוהיך (הושע יד',ב')" מתוך שהיא מגעת עד כסא הכבוד היא מתקבלת.

 

מכאן נלמד גם אנו בימי התשובה הבעל"ט את החשיבות שיש בפשפוש במעשינו ובחיפוש בחטאים שאנו רגילים בהם ונעשו אצלנו כהיתר. יהי רצון שנזכה שבפשפוש זה יתקיימו בנו  דברי חז"ל: "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".

* מעובד משיחתו של הרב ירון אקילוב בספר "דרשתי קרבתך". לע"נ אפי-אפרים שמעון אריאל ז"ל.

 

                                                                                                                             רפאל בדש

                                                                                                                       יועץ נישואין ומשפחה

     

הכותב הוא יעוץ משפחה ונישואין ומגשר מוסמך

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר