מס' צפיות - 85
דירוג ממוצע -
החיים על הנרצחים
רשמים מהעיר קרקוב-פולין
מאת: מובי דיק 03/09/17 (11:55)

   אדמת פולין עדיין רוויה  בדם הנרצחים היהודים, אולם עולם כמנהגו נוהג ומליוני תיירים  ממלאים בשקיקה את ערי פולין מי

לחיפוש שורשים,מי למחנות ההשמדה ומי ובעיקר לשופינג מטורף, שהרי  בשורת המחירים  הזולים  עושה לה כנפים.

    קרקוב עיר הבירה  לשעבר ,בה הומלכו מלכיה, נמצאת בשוליו של נהר הויסלה המקיף אותה כסרט מדרום. העיר מחולקת לשני חלקים ה-  staremiasto  (העיר הישנה) ו- kazimierz  (תחום המושב היהודי)  שבעת הקמתו  לשם  גורשו  היהודים ובמשך  השנים  העיר התקרבה אליו והוא הפך לחלק בלתי נפרד מקרקוב. חשיבתו של  הגטו הזה ניכר  בשלושת הכנסיות  הנמצאות בשכנות עם  6 אתרים יהודיים, בהם  חלקה גדולה הנקראת "בית הקברות היהודי החדש" מקום של שלוות עולמים  המוקף בגדר  המצופה כולו  בשברי מצבות שנופצו ולוקטו לכדי פסיפס  המקיף את  כל  שטח בית העלמין.  שביל עובר בין  עצי הערמון הגבוהים ,החזזיות והמטפסים הגדלים פרא  המקיפים מצבות אבן   אפורות שראשיהן מתרוממים ומטות על  צידן.

    העיר יפיפיה בלי ספק, מגדלי הכנסיות עם צריחיהן המיוחדים לארכיטקטורה  הסלבית בנויים כולן בלבנים אדומות עם  סיומות

בקצותיהן כעין כף יד פשוטה, מה שמזכיר את בית הכנסת הישן בפראג מקום משכנו  של "הגולם".

  

ככר השוק או הככר המרכזית בנויה בצורת רבוע  הינה מרשימה בכל שעות היום  ובלילה מוצפת באורות בתי הקפה  המלאים

באדם, יחד עם  אלפי היונים  ותיירים הנהנים מידי מחצית השעה  בנדנון פעמון הכנסיה שאחריו  נשמע  קול חצוצרה הבוקע

מאחד החלונות הגבוהים. הפסלים  הנפלאים הממלאים את העיר  גם  מבפינות גינות סתר,  הם  בסגנון קלאסי. הפולנים

נותנים כבוד  לגיבורי התרבות שלהם  והנודע שביניהם  הוא אדם מיצקביץ, המשורר הלאומי הנמצא גבוה   מעל הככר,

עוטה גלימה ומסביבו מתחתיו דמויות מיתיות בהן המוזות. בפינה אחרת   צדדית פגשתי בברונזה את הצייר הלאומי  jan

matejg    יושב  על כורסא בפינת מסגרת ענקית  של תמונה שדרכה משתקפים העצים  בגינה.

    אולם הדבר הכי בולט בעיר הזו  היא תעשית התיירות המתמקדת סביב כל הנוגע ביהדות :אוטובוס  שתי קומות,כרכרות רתומות לסוסים מקושטים,  ועשרות  מכוניות קטנות בעלות  3 ספסלי עץ,  המחכים  בכל קרן זוית, לעשות תמורת 150 זלוטי

את הסיבוב הכולל את ביהח"ר של שינדלר, הגטו, בתי הקברות ובתי הכנסת היהודיים. שם במתחם הכי מפורסם עשרות

מסעדות ובתי קפה שבהם תתכבד ב"גפילטא פיש" או  קערת בורשט חם, כשברקע מנעימים  כינור או אקורדיון נעימות

 חסידיות.

   בלי ספק החיים של היום יונקים  מהעבר הלא רחוק וזכרונם של הנרצחים.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
מובי דיק המציירת את הנופים והרחובות!!
מתי זיתי-אלבוים 20.09.17 (15:40)