מס' צפיות - 1646
דירוג ממוצע -
לעוף מעבר לאוקטבות
קונצרט התזמורת הקאמרית הישראלית "תפילה לדוד" עם דוד ד"אור במוזיאון תל אביב
מאת: מובי דיק 14/12/17 (13:25)

   האכסניה  נעימה,  האקוסטיקה מצוינת, המנצח -צ'לן דימטרי יבלונסקי, תוספת  נפלאה לנגני הצ'לו הישראליים

 וכוכב הערב דוד ד'אור מקפיץ את הקהל ומאתגר אותו להצטרף לטונים הכי גבוהים שלו בשיר "תשמור על העולם ילד".

      התזמורת הקאמרית  הנאמנה למוסיקת בארוק והרנסנס כללה קטעים ממלחינים  אופיניניים לתקופה : לואיג'י בוקריני, אנטוניו ויוולאדי, יוהן סבסטיאן באך, הנרי פרסל וכן  2 מלחינים בני תקופתנו : מוריס ראוול בקטע התפילתי והמרגש "קדיש" כשהצ'לו בידיו של דימטרי מוציא מתוכו  קול אנושי. "דיוורטימנטו בסגנון עתיק"  של סרג'יו נטרא,שחי אתנו   והיה  נוכח באולם  התקבל  בתשואות מצד הקהל. יצירה זו חוברה בהיות המלחין בן 19 והשמעת הבכורה שלה בוצעה ,כמה אירוני, בעת מלחמת העולם השניה ע"י תזמורת סימפונית שאספה לתוכה נגנים יהודים שאולצו ע"י תומכי המשטר הנאצי לעזוב את התזמורות הלאומיות שבהן ניגנו.

    הסוליסט של ערב זה,דוד ד'אור,חף מכל פחד במה, קליל  בהתנהגותו מפלרטט עם הקהל ומספר על כמה מחוויותיו האישיות,

""באודיציה שהיתה לי אחרי שחרורי מלהקה צבאית,שרתי את האריה "תן לי לבכות" מתוך האופרה "רינלדו" של הנדל, אחת המורות  שבחנה אותי שאלה :אתה יודע שהקול שלך הוא :קונטרה טנור.שאלתי : קונטרה מה ? רק אז ידעתי שלשני הקולות שלי הנמך והגבוה קוראים כך".

   

איתרע מזלו של ד'אור הנמנה על אחד מהזמרים הברוכים בקול זה שלא נולד במאה ה-18 אחרת לא היה מסוגל להוליד

את שני ילדיו. במאות הקודמות סורסו ילדים בעלי קול גבוה במיוחד  כדי לשמר את קולם ולהיות תחליף לקול הנשי כי הכנסיה הקתולית אסרה  לזמרות להופיע על במה. "הדתה" במלוא מובן המילה.

   הסרט "פארינלי" שהוצג בשנות התשעים  תאר מדויק את גורלם של כ-70% מזמרי הקונטרה טנור שחיו באיטליה

בתקופת הבארוק האיטלקי. כדי   להשמיע את קולו המיוחד של הקסטרט -קרלו מאריה  ברוסקי,הוא פארינלי, ערבבו את קולם

של צ'ציליה ברטולי מצו-סופרן עם זמר גברי,כדי לקבל את האפקט המיוחד. אם הסרט היה  מתבשל בימינו יכול היה ד'אור לחסוך את כל המיקס הזה.הוא נע בקלילות בין  3 ל-4 אוקטבות, כמו לדוגמא : אמה  סומאק   זמרת פרואנית שחיה במאה שלנו  ועשתה קריירה בגלל קולה המיוחד.

   כאן המקום לומר שלדעתי מיותר היה  לד'אור להשתמש במיקרופון  שנתן וויברציות של הדהוד, מיתרי הקול שלו אינם זקוקים לתוספת אלקטרונית.

    ד'אור מאזכר תוך כדי בחירת השירים ברפרטואר שלו,את  הרשמים האישיים שעבר בעת השמעתן: "אגנוס דאיי" של באך תמיד מזכיר לי את רצח רבין. את "אבינו מלכנו" הכרתי למעשה כשהייתי צריך לשיר באירוע לכבודו של  הנשיא קלינטון.המפיק הביא לי את התקליט של ברברה סטרייסנד  שכלל את "אבינו מלכנו" בעברית. כך הוא התגלגל  גם להלוויתו של שמעון פרס

שכבר בצוואתו   ביקש שאשיר אותו".

   לסיום  שר  א-קפלה את "הכניסיני תחת כנפך" של ביאליק ובעוד המילים "אומרים יש אהבה  בעולם , מה זאת אהבה" טרם התפוגגו הקהל הודה  בתשואות רמות לתזמורת ולדוד ד'אור.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר