מס' צפיות - 210
דירוג ממוצע -
הלו, זה שקספיר זה???
הרהורים על האופרה "חלום ליל קיץ" המועלית באופרה הישראלית
מאת: מובי דיק 06/01/18 (20:25)

  ההולכים לחזות באופרה "חלום ליל קיץ" טוב יעשו אם  ישכחו מהטקסט של שקספיר ומהמוסיקה של פליקס מנדלסון, כי מה שהם יראו וישמעו מעל הבמה יהיה שונה בתכלית השוני.

     הבמאי הישראלי  עידו  ריקלין יצא מתוך המחזה הקלאסי דרך עיבודו ע"י  המלחין  בנג'מין  בריטן ופיטר פירס הזמר, מסביר:

"אני בעצמי במאי שמפרש את בריטן שמפרש את שקספיר"

   למלחינים,במאים וכוריאוגרפים  "חלום ליל קיץ"תמיד היווה אבן שואבת החל משנת 1602 בו הופיעו אקרובטים ומופעי קרקס, רק    אצל  פרסל בשנת 1692  הומחז  המחזה כיחידה שלמה ב"מלכת הפיות", בעקבותיו ג'ון כריסטופר  סמית בשנת 1755 חיבר את "הפיות". גם המוסיקה לקחה חלק פעיל  בכל ההפקות, החל מפרסל,קרל אורף,ז'אק איבר ואריק סאטי. גם הפקות בלט לא אחרו לקשט את המחזה  הכוריאוגרפים  מבלנשטין אשטון נויימאייר ואלביס קוסטלו.

   במקרה של ריקלין סרטו  של מקס ריינהרדט משנת 1935 היווה גם הוא שותף להקרנה  בוידאו על הבמה הישראלית "ממנו קבלתי את הרעיון לשתף תוך כדי המחזה צוות של מסריטי קולנוע הוליוודי שבו אוברון מלך הפיות יהיה הבמאי, שכן הוא מוקסם

מהיכולת שלו ליצור קסמים. הוא  נמצא  באובסיסה  תמידית  גדולה  מהחיים. אצלי הזמרים לא סתם זמרי אופרה הם

שחקנים שנענים לדרישותי כבמאי".

    ומהי התוצאה שקבלנו ?

  שקספיר ברא מחזה קליל וקומי, בריטן  שלא היה מלחין של קומדיות,ערך,קיצר והתאים יחד עם שותפו הזמר פיטר פירס,אופרה בעלת מימד אפל ביותר בה  המרקם המוסיקלי והדרמטי משתלבים לכדי יצירה  שמשנה את המהות השקספירית.

 ריקלין שלא יכול היה   להתאפק נוכח  האפשרויות הבלתי מוגבלות בלע את העוגה על כל מרכיביה: על הבמה נוכחים  שלושה

אלמנטים:משתתפי המחזה המקורי, צוות ההסרטה ולהקת החובבים הכפריים  העמלים  להעלות את  המחזה  שלהם"הטרגדיה של פירמוסותיסבי". כך שבמשך שלוש שעות יש לנו  במה מלאת פעילות שאינך יודע למעשה מי הוא מה. : קבוצת פיות

עם  תלבושת לבנה כשל  בלרינות מתערבבת עם צוות ההסרטה,זוגות הצעירים רצות  במעגלים ,ראש חמור המורכב על גוף אנושי ועל כל אלה  קיימת תפאורה  מעשי ידיו של אלכסנדר לוסיאנסקי : קטעי וידאו של סרטים בשחור לבן, ג'קוזי

בו 2 דמויות טובלות,פנסים מתנדנדים, ירח שמקבל מדי פעם צילום תקריב של  פני הזמרת הילה בג'ין  היא טיטניה.

   לקראת  סוף האופרה בעוד כולם רגועים וכשכל אחד מצא את אהבתו, הם  נמצאים   בארמונו של תזאוס וצופים  בהצגת

ששה   הכפריים רק אז  הכל מקבל את הציביון הקליל והמוכר כל כך של שקספיר. כאן מופיעים הדמויות שהכרנו

מהסרטים הישנים : האריה השואג המופיע בכל תחילת סרט של מטרו גולדין מאייר, הירח, שרוקד אותו השחקן סטרבלונג

במחזה, בדמותו של  צרלי צפלין  ליד הפנס מחווה  לג'ין קליי ב"שיר אשיר בגשם",קאבוי עם לאסו, "הקיר" שבזמנו שיחק 

אותו האמפרי בוגרט, וכמובן דורותי מ"הקוסם מארץ עוץ" עם נעלי האודם שלה. ובעוד היפוליטה מלכת האמזונות,כלתו של

תזאוס מפטירה : איףף, איזו הצגה משעממת"  רק אז אפשר להתרווח ולהאנח "מזל שזכינו סוף סוף בשעמום הזה".

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר