מס' צפיות - 208
דירוג ממוצע -
"ראש העיר" נשק לכף ידי
תיאטרון "מיסתורין" מציג את "מי רצח את ארלוזורוב- המחזמר"
מאת: מובי דיק 25/04/18 (01:01)

  "ראש העיר"  נשק לכף  ידי. לא, זו לא היתה נשיקה של ראש העיר תל-אביב העכשוי,חולדאי,ראש העיר  שיצא מחדרו בבנין

העיריה הישן , היה   לבוש במקטורן  משובץ לבן שחור, על ראשו כובע בוקרים  אדום,  צעיף אדום סביב גרונו. נטל את זרועי ויחד  יצאנו למסדרון  הפונה  למדרגות.

   התאספנו בתחילת הערב ברחבה מול בנין  העיריה הראשון של העיר, קבלנו פרחים לבנים. לא ידענו מדוע, אבל  מספר שחקנים  כולם בלבן שהגיחו  מאי שם הפסיקו את  התהיות. הם באו  הולכים ובוכים, עולים על מדרגות עץ  ניידות ופזורות סביב  הבריכה.   עולים וממלמלים בג'יבריש, בעוד מהמרפסת  צועק כרוז ואני  רק קלטתי את המשפט "ממה אתם פוחדים, אתם לא יהודים?" ארון נישא ע"י מספר שחקנים  עושה דרכו  למרכז הרחבה, בעוד   שאחרים  הולכים וסובבים ומרכיני ראש.

תפילת "אל  מלא רחמים" נשמעת מפי אשה. הכרוז  פוקד על הקהל :"תסתדרו  בשני  טורים ימינה ושמאלה".

וזה הזמן להניח את הפרחים על ארון הקבורה. משם עולים  הטורים  משני עברי המדרגות כלפי פנים המבנה.

   ריח טרי של סיד עוטף אותנו.בקומה השניה מתפזרים לאורך המעקה, למטה הארון. נראה כי הטקסים  סביב הארון תופסים

את מרבית הזמן  של השוהים כאן. עד כה שום מילה של  הסבר,  את מי מכיל הארון, על  מי מתאבלים כל אותם  אנשים

הרצים בינינו מאיצים "הלאה הלאה, לעבור הלאה" וחבל, כי   על הקירות שפע של פלקטים, הודעות פטירה,צילומים מאותם

ימים של   מהפכה בישוב  עם הרצחו של  מנהיג ציוני דגול. לו רק היה יותר  זמן להכנס לאוירה , להפנים, עד כמה  הרצח  הזה חופף במשהו לרצח רבין. בכל אופן האוירה העכורה  שעטפה את הישוב הצעיר הפכה לטראומה בת  למעלה מ-80 שנה.

האשמות בין ימין ושמאל של מוסדות מפא"י נגד הימין   הרווזיוניסטי, ועדות חקירה  שנועדו לפתור את   רצח ארלוזורוב,

מהדהדים זה שנים.

    בינתיים  זרזו את הקהל הלאה לקומות העליונות, באחד העיקולים 2 בנות בחצאיות קצרות משובצות לבן אדום, צורחות צרחות אימים. שום פירוט ושום פירוש.  על כוננית מפוזרות  גלויות "ארלוזורוב נרצח בגלל  קשריו האינטימיים עם

מגדה אשתו של גבלס הנאצי". עוד גירסה שנרקמה בין שאר הגרסאות מי באמת רצח אותו.

   "הלאה הלאה" מאיצים בנו וכך נפלנו לידיו של  מאפר בעל זקן ולבוש בגדי  אישה. מתעקש  להושיבנו מול מראות 

מנוקדות באורות כשולחנות טואלט של  שחקנים מאחורי הקלעים.  אנחנו  יוצאים מאובקי פודרה,חבושים במגבעות מרושתות,צעיפים וכפפות  לעבר  הגג.  כאן משחזרים את  "קטה-דן" בית הקפה  המיתולוגי שהיה בגינת "לונדון" מול הים

ברחוב הירקון, אליו התנקזו קציני הוד מלכותה,  עם סלבס יהודים, רוקדים  ונהנים משירה  באנגלית וגרמנית.

   בצד  בר סימלי עם קפה ותה במחיר שווה לכל   נפש. לא הספקנו לתת כמה "שלוקים "וכבר מאיצים בנו לחזור ולהצטלם

לסרט תיעודי. הברמן מרגיע  "הם חוזרים לכאן, תוכלו  לסיים בשקט את השתיה עד אז".

   רק בלילה כשחזרנו יכולנו  ללמוד על  אלה שהגו את הערב. תיאטרון"מיסתורין" בונה את תוכניותיו  על פי המבנה בו הם רוקמים את  המופע הבא שלהם הם    זאת  "תלוי מקום".

 

   מי החליט להשקיע דמיון  פרוע ומרץ בלתי נדלה לחיבור כה  סהרורי של רצח  ארלוזורוב  ועוד  לקרוא לו "מחזמר".

   הרחוב הקצר רחוב ביאליק, שקט ודומם בשעת לילה מאוחרת, בניניו הנפלאים   השייכים למכלול "העיר הלבנה" עם

ביתו של ח.נ. ביאליק, מאירים  בצנעה את יופיים, ומשדרים "מה לנו ולכל המהומה הזו להעלות באוב את הפרשה".    

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר