מס' צפיות - 74
דירוג ממוצע -
לחטט בקרבייה של האופרה הפריזאית "הבסטיליה"
במסגרת פסטיבל מדיטרנה באשדוד מוצגים סרטים נבחרים מארצות שונות, ביניהם "האופרה של פריז"
מאת: מובי דיק 13/06/18 (08:35)

    פתיחת  עונת האופרות ובלטים של שנת 2015 עמדה בסימן גל הטרור שעבר על צרפת ובמיוחד על פריז.

    בהחלטה יוצאת דופן מחליטה ההנהלה  של המוסד לציין  זאת בעמידת דום של מספר דקות. וכך כל מי שכף רגלו היתה באותה עת בתוככי  המבנה מהמסד ועד הטפחות עמד דום לזכר הקורבנות במיוחד   אלה מהמערכת  העיתון הסאטירי "שרלי  הבדו" ובתיאטרון "הבטקלאן".

     הבמאי ז'אן סטפן בארון שהגדיר את  הסרט כדוקומנטרי  יצא לאקרנים  בשנת 2017, הוא מכניס את הצופים לתוך  הקרביים של מוסד חשוב זה, כל מה שמתרחש און ליין החל מהטופ, המנהל,ההנהלה וכלה באנשי השרות, המטבח,המכבסה והגיהוץ, עושי  הפאות הנוכריות, המאפרים ומחסן התלבושות, כולם מתוקתקים כמכונה משומנת. אלא שאליה וקוץ בה : הבמאי כנראה שכח שישנם אנשים שאינם עובדי האופרה, מה שברור להם לא ידוע וברור לצופים.

  הסרט מתחיל בזמן האודיציה של הזמר הרוסי הצעיר, מיכאל  בטישנקו, ששר  אריה של מוצרט, אבל מהי בדיוק ? הטנור הבינלאומי יונס  קאופמן עומד ומשמיע  אריה בלתי ידועה  שמביאה את מיכאל  הצעיר מאחורי הקלעים להזיל דמעה.

הכיאוגרף בנימין מילפייה נותן הוראות לרקדנים המתרגלים כשברקע  מוסיקה, מהי ? מדוע אין שום כתובית בנוגע  לכך.

   "משה ואהרון" אופרה  שנבחרה לפתיחה  החגיגית, מדוע שלא  יכתבו של  מי היא.  בסדנת הכנרים הצעירים  מושכי

הקשת, על מה הם מתאמנים, לא ידע דבר על כך.

  בכמה רגעים של אתנחתא מביאה לנו המצלמה  נוף הנשקף מחלונות הזכוכית הענקיות, כשברקע מגדל אייפל, או עמוד "יולי"כשבראשו  הפסל  המוזהב. ישנם דיונים תקציביים המתנהלים בניחותא, האם למשל, להוריד מחירים למען    הציבור  שחפץ אף הוא להינות  מתרבות  מסוג זה.מסתבר  שכרטיס יקר לאופרה "קללת פאוסט' של הקטור ברליוז עולה 231 יורו והזול ביניהם  162 יורו. כאן  בין כתלי האופרה כאילו עולם  אחר, הכל  נאמר בשקט,בלי צעקות, בלי ויכוחים שהרי הגברים ענובים  כיאה  למוסד לאומי.

   לקראת סיום הסרט מחזירים אותנו  למיכאל הזמר הרוסי שהתקבל אחרי האודיציה המוצלחת שלו, שם נאמר לו שעליו  להרחיב את  את ידיעתו בשפה הצרפתית. וכך אנו שומעים אותו  באריה צרפתית שכמובן לא ידוע לנו מה היא  , באקצנט מושלם  שר   ליד, אולי של מסנה אולי של  פורה, ואולי אף המילים של תיאופיל גוטייה.

     אז מה היה לנו. הצצה  לתוך האופרה שיכולנו לראותה  רק מבחוץ ולחלום  על יום אחד שנוכל להתפעל מהיופי הפנימי שיש

בה, ואז בטח תהיה בידינו תוכניה של מה אנחנו רואים ושומעים, כי ידע  מוסיף  להנאה מושלמת.

 

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר