מס' צפיות - 1204
דירוג ממוצע -
"חלום בלהות"
התסריט המוצג כאן דמיוני, על הסתערות פלסטינית על הגדרות, אך לא מן הנמנע שיתרחש במציאות ויש להיערך גם אליו.
מאת: גרשון אקשטיין 26/04/08 (08:24)

בימים האחרונים שבו הקולות הקוראים לתושבים הפלסטינים לצאת בהמוניהם במחאה כדי להסיר את מה שמכונה "המצור הישראלי" על עזה להחזיר את תשומת הלב הבין לאומית למצב ברצועה. לפניכם תסריט דמיוני, לפחות בשלב זה, על התרחשות "גלים גלים" של פלסטינים מעזה לישראל.

 

ההתחלה

 

ההוראות ניתנו באמצעות מערכות כריזה רבות עוצמה, ברדיו, בטלוויזיה ובכרוזים והן על ידי המואזינים במסגדים, והכול לקראת היום המכריע.

 

ההודעות להמונים הפעם - בשונה מפעמים קודמות - כללו קריאה להגעת ההמונים" לתהלוכת המיליון הזועם" לעבר ישראל כדי להסיר אחת ולתמיד את המצור הכלכלי, לפרוץ את המחסומים ולהפיל את הגדרות והמחסומים בארז וברפיח ולשעוט לכיוון יישובי האזור הישראליים. ההנחיות כללו: הצטיידות במים לשתייה לקראת הצעידה הקשה והארוכה לכיוון ישראל, וכן בהצטיידות באריזות וכלים למילוי ציוד וחומרים חיוניים, אשר יבזזו מיישובי ישראל בחזרתם לבתיהם ברצועה.

  

התוכנית והביצוע

 

מאות אלפים ייקחו חלק במסע הצעידה, כאשר בחזית ינועו נשים, ילדים וטף. אחריהם יצעדו גברים חמושים, ולבסוף במאסף גוש אוספי השלל, עם חמורים ופרדות רתומים לעגלות כדי להעמיס את כל מה שבא ליד.

 

מקום ההתכנסות יהיה על הציר הראשי החוצה את רצועת עזה. ההמונים יתקהלו ויגיעו מהישובים ג'יבאליה, רפה, חן יונס, דיר אל בלח, נוסיראת, רפיח ועזה רבתי. הם יתאספו לאורך ציר הראשי, כאשר פני הגוש העיקרי צפונה לכיוון ישראל, וגוש נוסף ינוע מאזור חאן יונס ורפיח לעבר יישובי הדרום. גושי המצעד בני מאות אלפי תושבים יתחלקו לשלש קבוצות עיקריות. הראשונה, כמאמץ הראשי, תצעד לכיוון מחסום ארז וחבריה יפרצו ליישובים יד מודרכי, כרמיה וזיקים. קבוצת המאמץ המשני תנוע ותפרוץ לישובים נחל עוז, בארי, כפר עזה ומפלסים. הקבוצה השלישית, המאמץ הדרומי, תנוע ותפרוץ לעבר הישובים ניר עוז, כרם שלום וניר יצחק.

 

ביום הקובע על פי התוכנית, ההתכנסות תבוצע לאחר התפילות ביום שישי בבוקר. החל משעות הבוקר עד שעה 10:00, אז תינתן ברמקולים רבי העוצמה ההוראה להתחיל לנוע. המונים ינועו גלים גלים לכוון המעברים. מבעוד מועד, יונחו מטעני נפץ לפריצת המחסומים על ידי יחידות החבלה של החמאס.

 

התגובה והמבוכה

  

כוחות צה"ל ומפקדיו, חרף התוכניות וההכנות המוקדמות, הכוללות הוראות ברורות לפתיחה באש לתכלית, היו המומים. נגלה להם מחזה מחריד שלא היה מוכר להם, הם לא יעיזו לפתוח באש מכוונת לתוך הקהל מחשש להשפעה בין-לאומית שלילית וועדות חקירה למיניהם, ובמקום זאת בוחרים באש טנקים ומקלעים מעל ההמון המסתער, שלא נבלם כמובן. ואכן, גלי ההמונים ישטפו את גדרות המערכת, יפוצצו את מחסום ארז ורפיח ויעברו לשטח ישראל. טנק אחד לא יתאפק וירה פגז ישירות לעבר ההמונים, וכתוצאה מכך יפגעו עשרות פלשתינאים, שגופותיהם יוותרו פזורות בשטח, ביניהם גם ילדים.

 

מפקד רצועת עזה יודיע לאלוף פיקוד דרום שההמונים פרצו את המעברים ודוהרים ליישובי הדרום, ויתבע הנחיות - האם לפתוח באש לתכלית בטנקים ובארטילריה ולבלום את ההמון, ובמידה שכן, יבקש סיוע מרבי מהאוויר. אלוף הפיקוד מבטיח לבדוק ולתת תשובה. בינתיים יתנהלו עימותים באש של חיילי צה"ל בסיוע מסוקים, שיחלו במרדף נחוש אחרי חוליות חמאס חמושות. אך הפעם יהיה זה בשטח ישראל ובמחיר כבד, מאחר וימנו כבר הרוגים ופצועים משני הצדדים.

 

ובינתיים, בשעות אחר הצהרים המאוחרות, יבחינו חברי קיבוץ נחל עוז בראשוני אספסוף השועט לעבר גדרות קיבוצם. בצעקות "לחם", יעברו הפלסטינים את גדרות הקיבוץ ויכנסו לישוב. חברי הקיבוץ יסתגרו בחדרי הביטחון,מעט אלו החמושים בנשק שיכוון כנגד הפולשים, שבינתיים יכנסו ויאספו מכל הבא ליד: מזון, פירות ירקות ותכולות בתי מגורים וישלחו ידם לרכוש שיועמס על פרדות ועגלות. עתה יתגלעו עימותים בינם לבין חברי הקיבוץ, תגרות ידיים וצעקות וגם פתיחה באש. המחזה - מבהיל ומטורף. תמונה דומה חוזרת גם בישובים אחרים, וכל זאת עד שעות הלילה המאוחרות. חלק מההמונים יחל בחסות החשיכה במסע רגלי חזרה, לבתיהם וחלק יישאר בשטח ישראל.

 

המצב התדרדר עד לחמור בהיעדר מידע מקדים ויכולת שליטה על המצב, מי עוד נמצא בשטח ישראל והיכן נמצאות ומסתובבות החוליות החמושות של החמאס, שהסתננו מאחורי ההמון העזתי. עתה זורמות ידיעות ודיווחים מאזור הדרום על היתקלויות באש עם אזרחים נושאי נשק, ועם יחידות צה"ל.

 

השתלטות על המצב

 

לאחר רדת החשיכה, בהתאם להחלטת הקבינט הביטחוני שיתכנס לישיבת חרום, לפיה "על צה"ל, המשטרה ומשמר הגבול לעשות הכול כדי לגרש את ההמון העזתי חזרה לרצועה, להשמיד את החוליות החמושות בשטח ישראל, ולסגור מחדש את המעברים והמחסומים".

  

בהתאם לכך, מחליטה הממשלה להכריז על מצב חרום במדינה על פי התקנות לשעת חרום. צה"ל והמשטרה מטילים עוצר כללי בארץ למשך 6 ימים. התושבים נקראים להסתגר בבתיהם ולמי שיש נשק אישי, להחזיקו בצמוד אליו לצורך התגוננות אישית.

צה"ל מגייס מילואים בתהליך מהיר, בפרט יחידות לוחמות, ומבצע בנחישות ובתקיפות סריקות נרחבות בכל אתרי ההתרחשות, יכלא וירכז עשרות אלפי פלסטינים במחנות מעצר זמניים כהכנה לגרוש לרצועה חזרה. ובמקביל יחסל על ידי יחידות השתלטות והתערבות את כל חוליות המחבלים של החמאס וארגוני ההתנגדות החמושים, שאותרו הן כיחידים והן כקבוצות.

 

בסופו של המהלך, יוחזרו כל הפליטים לרצועה בתקווה שלמדו לקח, והמעברים יבנו ויחסמו מחדש. העוצר ומצב החרום יוסרו והחיים במדינה יחזרו למהלכם התקין.

 

בתקווה שהתסריט לא יהיה מציאותי, או לפחות שישקל - כתרחיש קיצון - גם על ידי הגורמים הרלוונטיים במערכת הביטחון.

הכותב הוא פנסיונר מצה"ל,השתחרתי בדרגת סא"ל,איש עסקים לשעבר ,שיצא לגמלאות. כיום סופר ופובליצסט.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
שום דבר כאן לא דמיוני,
חנה אייזנמן 27.04.08 (10:06)