מס' צפיות - 48
דירוג ממוצע -
פרשת חיי שרה/ מאת: אהובה קליין.
מי היה אליעזר ומה הייתה שליחותו?
מאת: אהובה קליין 30/10/18 (23:51)

 פרשת חיי שרה - מי היה אליעזר ומה הייתה שליחותו?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשה  זו אנו זוכים להכיר את השדכן הראשון במקרא, הלוא הוא: אליעזר עבד אברהם  אשר מקיים את שליחותו  במסירות  נפש וזאת לאחר שנשבע לאברהם להביא ליצחק אישה מחרן,הוא מתכונן ויוצא לדרך:

"וַיִּקַּח הָעֶבֶד עשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל-טוּב אדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אֶל-ארַם נַהרַיִם--אֶל-עִיר נָחוֹר".  [בראשית  כ"ד, י]

אליעזר  מבין שהוא חייב את עזרת אלוקים למשימה קדושה זו ולכן  הוא מתפלל אל ה': "וַיֹּאמַר--יְהוָה אֱלֹהֵי אדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעשֵׂה-חֶסֶד, עִם אדֹנִי אַבְרָהָם.  הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם.  יד וְהָיָה הַנַּערָ, אשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה--אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אדֹנִי". [בראשית, י"ב-ט"ו]

השאלות הן:

א] מי היה אליעזר ומה  מוצאו?

ב] באיזה אופן יצא אליעזר לדרך?

ג] מה ביקש אליעזר מאלוקים?

תשובות.

אליעזר- עבד אברהם.

אליעזר היה עבד אברהם , במקור  הוא בא מדמשק  כפי שנאמר: "וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר".[בראשית ט"ו, ב]

 הוא היה מבני כנען, נח קילל את כנען להיות עבד: "וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו: וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ"  [בראשית ט, כה- כז].

יש הסוברים: כי אליעזר ניקנה בשוק בתור עבד.

אליעזר  נחשב לצדיק גדול. כך  נאמר במדרש: "'הַמֹּשֵׁל בְּכָל אשֶׁר לוֹ' - שהיה שליט ביצרו כמותו" [בראשית רבה פרשה נט. ] היה מסוגל לשלוט על יצרו בדומה לאברהם – אדונו, זו  מדרגה נעלה מאד ועל כך הוא ראוי לשבח.

חז"ל אומרים: [במסכת כלה רבתי פרק ג: ]- "שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן,…  אחד מהם - אליעזר עבד אברהם".

בפרקי דרבי אליעזר, נאמר שאברהם  קיבל את אליעזר במתנה מנמרוד לאחר שניצל מאור כשדים, ולאחר שטרח למצוא כלה ליצחק, אברהם שחררו .

אליעזר יוצא לשליחותו.

על  אופן שליחותו של אליעזר- רבו דעות הפרשנים.

רש"י  מתייחס לכינוי:" מִגְּמַלֵּי אדֹנָיו"

מתברר שגמלים אלו היו שונים משאר גמלים, לפי שפיהם היה חסום – מפני חשש גזל , וזאת כדי להבטיח שלא ילכו  לרעות בשדות אחרים ולאכול , לא כן  לגבי גמלים אחרים שבעליהם  לא הקפידו לחסום את פיהם.

ומה לקח אתו אליעזר ?

"וְכָל-טוּב אדֹנָיו, בְּיָדוֹ"

על כך נחלקו הפרשנים , להלן כמה פירושים?

על פי רש"י: אברהם  כתב שטר מתנה עבור יצחק-  וזאת במטרה שמשפחת הנערה ימהרו לשלוח  אותה בהקדם  ליצחק כדי להינשא לו. זו הכוונה  שנתן  לו כל טוב אדוניו.

אליעזר הולך לארם נהריים משום שארץ ארם הייתה בין שני  נהרות.

רבינו בחיי אומר על המילים: "וְכָל-טוּב אדֹנָיו, בְּיָדוֹ"-  הכתוב מעיד על דרך הפשט- על מעלת העבד ואמונתו ויגיד כי כל עושרו ונכסיו של אברהם היו ברשותו. במילים אחרות, אברהם בטח בו והוא נחשב  בעיניו איש אמוניו,     שניתן לסמוך עליו.

ה"כלי יקר" מסביר:

היות וכתוב: "וְכָל-טוּב אדֹנָיו, בְּיָדוֹ", אבל לא מפורט- מה היה בידו של אליעזר – עבד אברהם- נראה שהכוונה למתנות  שלקח  אליעזר – בשביל הנערה, היינו נזם זהב, בקע - משקלו ושני צמידים- עשרה  זהב משקלם ולמה נאמר על זה:  "וְכָל-טוּב אדֹנָיו, בְּיָדוֹ"-  לפי  שאברהם התכוון לעשות בכך סימן, דוגמת עשרה זהב משקלם של הצמידים- הרומזים לעשרת הדיברות בשני לוחות הברית. ואין טוב  אלא  תורה-  וזוהי הכוונה  לטובה האמתית.

רש"ר מתייחס לגמלים שאליעזר לקח אתו  הם לא היו טעונים- לפי שנועדו מראש לשמש כמרכב לכלה ולנערותיה בדרך חזרה. הגמלים היו אציליים הדבר התבטא  באוכף וברתמה שלהם, אליעזר בעצמו עשה דרך רגלית ,את זאת לומדים מהמילה: "וַיֵּלֶךְ", את המתנות הוא נשא בידו.

מתוך  הכתוב בספר קהלת: לומדים: כי עבדים לא היו רוכבים, אלא הולכים על הקרקע:  " וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעבָדִים, עַל-הָאָרֶץ". [קהלת י, ז]- ההליכה שלהם- הייתה סימן היכר שהם עבדים גם כאשר אליעזר חזר בחזרה- צעד  ברגליו והנהיג את הגמל עליו רכבה רבקה. מכאן  שהנשים לא נחשבו לרוכבות מנוסות והיו זקוקות למישהו שינהיג את הגמלים.

אליעזר משדר  צניעות,

אליעזר אינו מופיע  כסוחר עמיד-  עם גמלים הטעונים משא כבד, אלא הוא מופיע כעבד שמוליך את גמלי אדוניו  ומטענו בידו.

 רק באופן זה ,ניתן  למדוד את מידותיה של הנערה באופן אמתי- כיצד תתייחס לעבד שהלך דרך ארוכה ומגיע עייף ,ההתנהגות יכולה להשתנות כאשר מדובר  בשר עשיר.

הרמב"ן גם כן מתייחס למילים :"וְכָל-טוּב אדֹנָיו, בְּיָדוֹ" ומביא כמה הסברים, ביניהם מביא פירוש שאחרים מפרשים: שהעבד לאחר שבועתו לאברהם שימלא את בקשתו, מיד הלך בעצמו ולקח עשרה גמלים של אברהם, היות וכל טוב אדוניו היה בידו הוא  פקיד ונגיד, היינו- שלט על הכול והיה רשאי לקחת כל אשר ירצה, כפי שנאמר:

"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל-אשֶׁר-לוֹ" [כ"ד, ב] וההסבר שנראה נכון לרמב"ן כמו שמסופר על  חזאל  [חזאל-  מלך ארם דמשק ] 

"וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק, וּבֶן-הדַד מֶלֶךְ-ארָם חֹלֶה; וַיֻּגַּד-לוֹ לֵאמֹר, בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד-הֵנָּה.  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-חזָהאֵל, קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה, וְלֵךְ, לִקְרַאת אִישׁ הָאֱלֹהִים; וְדָרַשְׁתָּ אֶת-יְהוָה מֵאוֹתוֹ לֵאמֹר, הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה.  וַיֵּלֶךְ חזָאֵל, לִקְרָאתוֹ, וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל-טוּב דַּמֶּשֶׂק, מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל" [מלכים ב', ח-ט]

גם כאן, אליעזר  לוקח כל טוב אדוניו וזה כולל : עשרה גמלים וכל טוב- כלל את הדברים המעולים- פירות ומגדנות מכל הנמצא  בבית אדוניו.

ה"חיזקוני" מסביר: מדוע לקח העבד דווקא עשרה גמלים ? ועל כך הוא עונה: המטרה הייתה להרכיב עליהם עשרה אנשים לברך ברכת אירוסין ונישואין.

הגמלים היו מובחרים שגדלו בבית אדוניו. ולקח גם כלי כסף וכלי זהב ומגדנות.

תפילתו של עבד אברהם.

על פי פירושו של רש"י: אליעזר מבקש מה'  כי  על ידי מעשיה הטובים של הנערה- ניתן יהיה להבחין שהיא אכן ראויה ליצחק.

שתהיה גומלת חסדים ועל ידי תכונה חשובה זו, תהיה ראויה להיכנס לביתו של אברהם והמילה: "הֹכַחְתָּ"- אתה ה' תוכיח באופן ברור סימנים אלה. תפילה זו נאמרה באופן של תחינה - מתוך רצון העבד לדעת שאכן היא אשת חסדים. ואם זה יקרה- פעולתו של ה' בנידון תוכיח שעשה עם  אברהם חסד וכי זוהי בת זוגו של יצחק.

ראיתי הסבר יפה בספר:" מטה שמעון"- המסתמך על הגמרא:  [מסכת תענית ד, א]

"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אליעזר- עבד אברהם אע"פ ששאל לא כהוגן השיבוהו כהוגן שאמר: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי  נא כדך, יכול אפילו חיגרת, אפילו סומא? ונזדמנה לו רבקה"

וההסבר הוא: שאין סומכים על הנס וכאשר מתפללים על  דבר מסוים חייבים לפרט מהו הדבר  המדויק שאתו האדם מבקש מבוראו. והראיה לכך: המקרה של יפתח הגלעדי [שלא פירט  את מי יקדיש לה' בדיוק]שאמר:

"וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה, וַיֹּאמַר:  אִם-נָתוֹן תִּתֵּן אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן, בְּיָדִי.  לא וְהָיָה הַיּוֹצֵא, אשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי, בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם, מִבְּנֵי עַמּוֹן--וְהָיָה, לַיהוָה, וְהַעלִיתִיהוּ, עֹלָה".  [שופטים י"א, ל- ל"א]

על פי הזוהר הקדוש: חובה  להתפלל  באופן מדויק על הבקשה  מה' , כמו שמצאנו במקרא תפילה עם בקשה ברורה מה': אצל יעקב אבינו כאשר נודע לו- כי עשיו הולך לקראתו עם ארבע מאות איש: מיד התחנן אל ה' בתפילה ובקשה:

"הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים".

 לסיכום, לאור האמור לעיל:  אליעזר  אשר  בא מדמשק והיה בן כנען, היה עבדו הנאמן של אברהם ,נאמן על משק ביתו ומילא שליחות קדושה: כשדכן הצליח בסיוע הקב"ה להביא ליצחק את רבקה הצדיקה שהמשיכה את דרכה  של שרה ויפים דברי קהלת [א, ד]

"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ"- והמשמעות: עד שלא שקעה שמשה של שרה זרח שמשה של רבקה ! בכל דור ה' משגיח על עם ישראל ומביא לו מנהיג  חדש לפני הסתלקותו של המנהיג הקודם.

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר