מס' צפיות - 67
דירוג ממוצע -
ביקורת: "אלקטרה" –טרגדיה יוונית שלא נס ליחה – בית צבי
ביקורת: "אלקטרה" –טרגדיה יוונית שלא נס ליחה – בית צבי
מאת: חיים נוי 13/11/18 (11:27)

ביקורת: "אלקטרה" –טרגדיה יוונית שלא נס ליחה – בית צבי

מאת חיים נוי

"אלקטרה" מאת סופוקלס העולה בבית צבי ברמת גן היא הצגה  מצומצמת וישירה, שמוכיחה שהטרגדיה היוונית העתיקה, לא נס ליחה אם היא מעוצבת ובנויה כהלכה ומשוגרת אל הקהל בתצורה חדשנית וקולחת.

אין יודעים בוודאות מתי כתב סופוקלס את המחזה הטראגי שלו ומניחים, כי הוא נכתב בשלהי הקריירה שלו. העלילה עוסקת באלקטרה וסביב נקמתה שלה ושל אחיה אורסטס באימם קליטמנסטרה על רצח אביהם אגממנון ובאותה נשימה דואגים לחסל את השותף לעבירה אביהם החורג אייגיסתוס.

הבמאים סלבה מלצב ואינגה צ'וטקו העמידו הפקה קטנה אך  מעולה שבה רוב המשתתפים לבושים בגדים רגילים לרבות ג'ינסים וחולצות טי עכשוויות, למעט גלימה למלכה. השחקנים יושבים על כיסאות אדומים כדם השופע ברקע המחזה  ופורשים את האירועים בפני הצופים כבמעין מונולוגים או דיאלוגים נוקבים . השילוב המעניין הזה כאילו נותן גושפנקא לנצחיות הנקמה.

התרגום של אהרון שבתאי הוא משובח, למרות העברית הגבוהה שרבים כבר אינם רגילים אליה. המוזיקה המעולה שערך רועי הדס העניקה רובד מיוחד ומשמעותי .

עיקר הנטל מוטל על כתפיה של בת אל מזוז המגלמת את אלקטרה. בת אל מופיעה רוב הזמן על הבמה ונותנת דרור ליכולותיה הדרמטיים ובסיומה של ההצגה אנו עדים לכך שהלחלוחית בעיניה גרמה לטשטוש האיפור  מעל עיניה ולזליגה לעבר לחייה. בת אל היא בעלת יכולות משחק מצוינות והיא בהחלט ראויה לכל מחיאות הכפיים.

גלי יחיעם היא קליטיימנסטרה ודמותה הגבוהה והמוחצת, מאפילה על הבמה כל אימת שהיא מופיעה . גלי היא שחקנית משובחת ובעלת כישרון.

קרינה שניידרמן ככריסותמיס היא מצוינת, חיננית, רהוטה, קולחת ונעימה. משחקה הוא משכנע וטוב מאוד .

לירן ליפשיץ מגלם את אייגיסתוס באורח מוצלח מאוד.

נווה כהן מגלם את אורסטס בכישרון רב.

תומר יפרח כאומן מגיש משחק משכנע והוא גם אחראי לתנועה על הבמה.

המקהלה המספרת והמפרשת עם דניאל חבקוק, חורף קמחי וגל שטרית הייתה טובה ונוקבת.

סלבה מלצב עיצב גם את התלבושות והתפאורה המינימלית שאופיינה על ידי כסאות אדומים ותקרה ששיקפה את המתרחש על הבמה. סשה סיקרין עיצב תאורה ראויה.

אלקטרה הוא מחזה על אישה אחת שקמה נגד בית המלוכה ומבקשת לבחון מחדש את מקומה בחברה, בחירותיה ומשפחתה.  ממרחק של המאה החמישית לפני הספירה, עדיין יש ערך תיאטרלי ודרמטי למחזה הנצחי הזה שעולה בהפקה צנועה אך עם משחק משובח.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

 

צילום- יוסי צבקר

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי של סוכנות עתים, העורך הראשי של סוכנות הידיעות הבינלאומית IPA,חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה למיוזיקלס

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר