מס' צפיות - 2380
דירוג ממוצע -
גנבת הספרים / מרקוס זוסאק
מאת: oba 27/04/08 (09:24)

בהמשך ישיר לשרשרת של ספרים על ספרים, "גנבת הספרים" הצליח להפתיע אותי. גרמניה הנאצית של מלחמת העולם השניה, ילדה קטנה מאבדת את אחיה ברכבת למולכינג וגם את אמה, כאשר זו מוסרת אותה למשפחה אומנת, ברחוב הימל: אמא שמקללת אותה בלי הרף ונראית כמו ארון מקרטון, ואבא בעל עיני כסף, שמנגן על אקורדיון והופך להיות אחת הדמויות המרגשות ביותר בספר.

 

גיבורת הסיפור היא ליזל, ילדה קטנה, שננטשת לטובתה שלה על ידי אמה. נראה כמו עוד סיפור על ילדה מסכנה במשפחה אומנת שמתעללת בה. הסיפור מסופר על ידי לא אחר מאשר המוות בכבודו ובעצמו, אשר מוצא עצמו עסוק ללא הרף באותן שנים של מלחמה נוראית.

 

במהלך הסיפור, ליזל רוקמת מערכת יחסים מופלאה עם אביה החדש, גונבת כמה ספרים, יוצרת חברות של ממש עם רודי - אחד מיותר שובי הנפש שפגשתי לאחרונה בספרות, ולומדת להבין איך הצליח היטלר לשטות בכל האומה הגרמנית בפרט ובכל האנטישמיים בפרט, על ידי היכרות מצמררת עם מקס המתאגרף היהודי הצנום.

 

ליזל מעריצה מילים - היא מתקשה מאוד לקרוא ובעזרת אביה האומן, בשיטות מאוד לא קונבנציונאליות, היא לומדת לקרוא ומתמכרת למילים. עד כדי כך שהיא חייבת לגנוב ספרים על מנת להשביע את רעבונה. בתחילת הספר היא לא ממש מודעת למתחולל מסביבה בעולם. המספר (המוות) מתאר את המציאות בצורה צינית מאוד.

 

כך שהיה לי קשה באמת לתפוס שאני קוראת ספר על התקופה אולי המצמררת ביותר של ההיסטוריה המודרנית: השואה. הפרקים זרמו והספר היה קליל למדי. מפתיע בהתחשב בנושא. אבל ככל שהתקדמנו בזמן - ליזל הלכה והתבגרה והתחילה להבין מתחת למעטה השקרים, הזדון והרוע של הנאציזם, כך גם הפך הספר למצמרר יותר וחודר יותר.

 

מעניין מאוד היה לראות כיצד התנהלו הגרמנים באותה תקופה: לא אלו עליהם קראנו בספרי ההיסטוריה: רעים, רוצחים ושונאי יהודים. אלא אלו חסרי הכל, שלא היתה להם עבודה, לא אוכל ובקושי מקלט בו יכלו להסתתר מפני ההפצצות של בנות הברית. הספק שקינן בלב רבים מהם, גם, ובעיקר, כאשר הניפו את ידם בקריאת "הייל היטלר", הפתיע אותי מאוד.

 

ליזל מעריצה מילים, וכל הסיפור הוא סביב ההתעסקות שלה בקריאה ובכתיבה. עד שהיא מבינה כי היטלר הצליח לעלות לשלטון באמצעותן. היטלר מתואר בצורה מאוד צינית. הסגידה לו מתוארת בצורה מאוד צינית, עד כדי הרגשה של ממש עבודת אלילים. תרשו לי לצטט:  

 

היה היה פעם איש קטן ומוזר. הוא החליט שלושה פרטים חשובים בנוגע לחייו:

 השביל בשערו יהיה בצד ההפוך משל כל השאר

 הוא ימצא לעצמו שפם קטן ומוזר

 יום יבוא והוא ישלוט בעולם

 

ומי אם לא היהודי הוא שמגלה לה את סוד עלייתו של איש קטן ומגוחך לשלטון העולם.

 

הספר מטפס לקראת השיא, ובסוף - שוב המוות לא מאכזב ונועץ את המילים שלו, כמו סיכות קטנות שננעצות לך בלשון. ועם כל המוות והרוע, כל האכזריות שהמספר שלנו חווה, הוא עדיין מצא לנכון לספר סיפור אחד קטן של ילדה גרמניה אחת קטנה בגרמניה הנאצית, שמצאה את עצמה בצד הלא נכון של המלחמה. הדמעות אכן שטפו את לחיי בדפים האחרונים.

 

בדירוג של oba מקבל "גנבת הספרים" 2.5 כוכבים (מתוך 3)!!

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
brizb ל"ת
brizb 11.03.16 (05:48)