מס' צפיות - 525
דירוג ממוצע -
כל העולם גשר לנקודות ה"פולקה"
יערה קידר אוצרת אמנות ואופנה מרצה על "יאיוי קוסאמה-סיפור אהבה בנקודות
מאת: מובי דיק 27/12/18 (13:21)

    יאיוי קוסאמה נולדה בשנת 1929 ביפן, להוריה היתה משתלה לצמחים וזרעים, מכאן אולי נזרעו הנקודות שפרסמו אותה  בעולם  האמנותי.

    אשה קטנה בשיער אדום-כתום, שאמה נהגה לתלוש   ולמעוך את דפי הציור שלה. בגיל 10 היא הוזה שהפרחים המצוירים על מפת השולחן בביתה,מתחילים להתרומם ולעטוף אותה. היא מבינה ש"רק גרזן הציור יוכל לשחרר את  הטראומה שלי". בגיל 19

עוזבת את בית הוריה  ויוצאת ללמוד בביה"ס לאמנויות. אחרי שנה שהשתחררה מלימודים נוקשים היא מתחילה בקטנות: נגיעות, מריחות  צבע, הכל צפוף ומיניאטורי. בתערוכה הראשונה שלה אף  אחד לא הגיע .ספר אמנות  ובו צילום  מאחת עבודותיה של 

ג'ורג'יה או'קיף, כובשת את ליבה והיא שולחת לאמנית זו מספר    מעבודותיה.. או'קיף מזמינה אותה להגיע לניו יורק.

וכך אשה אמנית יחידה  פולשת  לסצנה האמנותית שהיתה   אז נחלת אמנים גבריים.

    קוסאמה עוברת בקלילות מחומרים שונים  למיצבים ומיצגים, מקנווס לבדים. את תצוגת "אלף הסירות"  ו"כורסאת המצברים"   היא מכינה במו ידיה, תופרת  את הפריטים,אף לובשת בגדים שהם מצוירים ונבלעים בתוך האוביקטים עצמם.

"פאלית  גירל"  עשוי על בסיס מאקטים מחלונות ראווה,    היא מלבישה אותם בצורות פאליות בולטות הממולאות בשיירי בדים.

    עבודותיה הופכות להיות פופלריות בניו יורק, אבל היא נתקפת בחרדה  ודכאון ,נכנסת ויוצאת מאשפוזים.

    תקופת ילדי הפרחים של שנות ה-80 מתאימים לסגנון והרוח  הפרובוקטיבית שלה,  חוברת להפגנות נגד המימסד, היא וחבריה מתפשטים ורוקדים בעירום ליד בריכת הפסלים  ב"מומה". היא מעצבת בגדים עם חורים המוציאים החוצה את  האברים

האינטימיים.  שמלת ערב כזו נמכרה ב-400  הבוטיקים השונים ב- 1200 דולר שהיום  ערכם נאמד ב-13.000 דולר.

  קוסאמה לא עוצרת באדום, את עבודתה "כדורי הנרקיסוס" היא מציעה לביאנלה בוונציה ונדחת. 1500 כדורי  ראי כאלה  קוסאמה  מפזרת  לפני  הכניסה  לאולמות,  ובעוד המשטרה עושה דרכה אליה, היא מספיקה למכור כל  כדור ב-2 דולר.  ברגע האחרון     זורקת עצמה בלבוש אדום  לתוך  ערמת הכדורים בעוד נורות המצלמה  עושות את העבודה. עכשיו היא אייטם תקשורתי.

      ומה לגבי הנקודות האין סופיות שרתמה קוסאמה לסוסיה ?

      אם אמרת או חשבת נקודות בימי הביניים התכוונת בטח    לסימני המחלות שהיו רווחות עד  למאה ה-19 : דבר, המגפה השחורה. מאוחר יותר היה אופנתי  לכסות כל פצעון  שהופיע על הפנים  בעיגולי בד כמשי וקטיפה. משם ואילך הנקודות מתחילות   לפרוח ולהתפשט כמו ריקוד ה"פולקה".

      אמנים כסרה,סיניאק מתנועת הפואונטאיזים מביאים רסס של נקודות ביצירותיהם, אלא שקוסאמה זיככה את הנקודות 

לסימטריה  שצוירו ביד אחד לאחד. התוצאה היא   ביצועים  שמגיעים לחללי מוזיאונים,   מראות מכפילות  את  הנקודות לאין    ספור ועוטפים את המבקרים הנבלעים  בלבירינט "פולקה דוט". כך שחררה קוסאמה את השד הנקודתי שהיה אצור עד אז בתוך קפסולת הזמן והאופנה.

    עכשיו הכל הולך, מ"מיס אמריקה" בבגד ים עם נקודות, מיני מאוס אשתו של מיקי בחצאית מנוקדת, קוקו  שאנל מוסיפה 

לקו האופנתי שלה את ביגוד הפולקה. השיר ששר פרנק סינטרה "פולקה דוט לאור ירח" הופך להיות מתורגם גם לבד. ליכטנשטין שיצירותיו  בנויות מניקוד,  מעצבי אופנה ככריסטיאן דיור עטים על  עולם הנקודות. 

   אט אט כשהשוק  רווי נקודות, הפופולריות  של עבודותיה  שוכך והיא שוקעת ומתאשפזת במוסד לחולי נפש ביפן, מוכרת כחולת נירווזה אובססיבית.    אדומת השיער שוקדת עד   היום בגיל 90 ,באותו מוסד,   על  אמנותה. שמה והרוח 

המהפכנית  שלה  אמנם מנותקים ממנה פיזית, אבל הופכים להיות אוניברסליים אנושיים.

   בשנת 93,כמה אירוני, היא נבחרת לייצג את יפן בביאנלה, אשה ראשונה יפנית  עם "החדרים המאורים" סגנון חדש המשלב

אורות בתוך  עולם הנקודות, ואין סוף לתהפוכות, שוב  היא על הסוס, מרק ג'יקובס מהפירמה לואי  ויטון מתפעל מהדלעת 

המנוקדת שלה ויוצר  בדמותו ארנק.   גורג' קלוני מצויר על ידה  בהמון נקודות, גם מכונית "אאודי"  הופכת להיות מין חיפושית

"משה רבנו", תערוכה של חפצים שונים מקבלת  את השם "קוסאמה עד אין קץ". המיצבים שלה נבנו כדי שיהיו נגישים

לכל הגילאים  עם שאיפה לדמיון ואהבה. קוסאמה נחשבת  לאמנית השניה הריווחית ביותר בעולם.

    אמנית ששוקדת יום יום בעמלנות של נמלה משחררת את המוטו שלה:

  "עם  נקודת פולקה  אחת אין להשיג מאום,אבל שתים-שלוש נקודות נותנים לך מנוף לאין סוף"

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר