מס' צפיות - 108
דירוג ממוצע -
מדוע ביקר אנריקו קרוזו בבתי כנסת ?
עם קונצרט תזמורת הבארוק ירושלים בתוכנית "פאר הבארוק היהודי"
מאת: מובי דיק 16/01/19 (11:16)

      מתי זיתי-אלבוים, יוצר תוכניות "גדולי הטנורים והחזנים של  העבר"    ב,קול המוסיקה"מספר כי אמרגנו של הטנור האגדי   קרוזו, היה נוהג ללכת בימי שישי ושבת לבתי כנסת בוינה,המבורג,בודפסט וברלין על מנת לשמוע את גדולי החזנים  היהודים  בטכניקה המיוחדת  להם בסלסולים ובטונים הגבוהים ובשובו לחדרו התאמן כדי לשיר  כמותם.

    התוכנית "פאר הבארוק היהודי" אכן השלימה את הפאזל שהיה נעלם מעינינו מאז המאה ה-18, מה שרו בבתי הכנסת,

מי היו החזנים ולהיכן  נעלמו הפרטיטורות, אם בכלל נכתבו כאלה.

   יהדות שהניבה במשך דורות ענקי ספרות,פסיכולוגיה ומדעים,לא היתה משופעת במלחינים רבים. התפנית הגיעה ב-1899 עת אדוארד בירנבאום,מלחין,חזן  וחוקר  פרסם מאמר בו הוא מציג פרטיטורה של "כל הנשמה",יצירה שחוברה ב-1784 בעברית ע"י המלחין כריסטיאנו גו'זפה לידרטי  שאף  כתב את "אסתר" יצירה בארוקית רחבת היקף שהתגלתה ע"י ישראל אדלר,שנים  רבות לאחר מכן.

  מסתבר כי ישנם עוד מלחינים  לא יהודים שכתבו עבור בתי  הכנסת  כלואי סלדין,מסוף המאה ה-17 שחיבר את "קנטיקטום

אבראיקום" לרגל ברית מילה כנראה  עבור הקהילה הספרדית הקטנה והאמידה שחיה בהולנד במאה ה-18. בן אותה תקופה

היה המלחין היהודי הידוע סלומונה רוסי מהעיר מנטובה, אליו נוספו חזנים רובם אלמונים  שחברו בעצמם פיוטים לצרכי

טקסים   שונים וחגים.

    חוקר ישראלי צעיר שלמד בפריז,ישראל אדלר    1925-2009 סייר וחפש אחרי כתבי יד של המוסיקה מהקהילות היהודיות  שהושמדו,חיטט  בארכיונים וגם בעליות גג של בתי כנסת קטנים,  וכך  הגיע אלינו  "פנקסי החזנים הפורטוגזים

מאמסטרדם" בהם מלחינים עלומי שם,  שהניבו  רצ'יטטבים, אריות  ופיוטים וכן  קנטטה ל"הושענא רבה"  עבור  הקהילה

בקזאלה מונפרטו ב-1732. 

   וכשמוצאים כתבי יד  מתגלים לעיתים גם  שמות של החזנים הקדומים, כך שאוהבי  הסוגה  יכולים להוסיף על  יוסלה רוזנבלט,

לייב גלאנץ וזבולון  קוורטין  גם את  אדוארד  בירנבאום , סלמון זולצור ויוסף בן יצחק צרפתי, בני תקופת הבארוק.  

    בקונצרט מיוחד זה קבלנו תוצאה של מוסיקה בארוקית מאוחרת עם הסטייל של גאלאנט מסוף המאה ה-18.

אמנם מוסיקה כלית לא היתה  נהוגה בבתי כנסת,אבל דוד שמר  המנצח  ליד הצ'מבלו, צרף אליו  6 כנורות,2 ויולות,צ'לו, 2 חלילים ותאורבו אחד,  ולהשלמת התמונה , הגיעה  קלייר מגנאג'י סופרן,אלון הררי קונטרטנור,דורון פלורנטין טנור ויאיר  פולישוק בס, ששייטו במים הצלולים של  הבארוק.

    לכבוד הקונצרט  עיבד דוד שמר את הפיוט "קדושה" וד'ר אלון שב,  חיבר קצוות, התאים סולמות ל"חנוכת בית הכנסת".

וכן הוא מתאר את תהליך העיבוד :"מצאתי מנגינות שחוברו למשפט "הודו לאל קראו  בשמו והודיעו  עלילותיו" אבל זה לא

הםפיק,הוספתי עוד מנגינה באותו סולם שהיתה חלק מפיוטו של החזן אברהם  מירינסקה, וכך  הגעתי גם לגבי החלק האחרון,  "יתגדל ויתקדש  שמה רבא,אמן". שב לא מתרגש אם הוא "נאשם" "בגניבה" של  חלקי פיוט שונים. "היוצרים והמבצעים

הגדולים כמו בך,וויאלדי,קורלי והנדל לא המציאו את הגלגל והם השתמשו בחומרים קדומים יותר ואף הוסיפו קישוטי מדריגלים

כנהוג בבארוק".

   ויש רק לחשוב מה היה קורה אילו הרבנים האורטודוכסים היו  מגיבים  לו שמעו  את ה"יתגדל  ויתקדש" ששר פולישוק

בבס האדיר שלו.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר