מס' צפיות - 435
דירוג ממוצע -
קיבוץ בוכנוולד - היה או חלמנו חלום
על התערוכה "קיבוץ בוכנוולד" במויזאון תל אביב של היוצרים :גיל יפמן ודב אור-נר
מאת: מובי דיק 28/01/19 (08:19)

     "עץ מקדם זה - עליהו

     שבאדמת גני יפרח".

שורה משירו של גתה "גינקו בילובה" מניב חלק נכבד מתערוכה המזככת  את הנורא  מכל שהתרחש במחנה בוכנוולד כמו במחנות השמדה אחרות.

    הסצינה האמנותית של היום כמעט  ולא משופעת בנושאים  העוסקים בדור השואה ועל כן התערוכה  הזו מענינת במיוחד כי שורשיה יונקים מחויות ניצולי בוכנוולד שהקימו את  הקיבוץ בשם  זה שהפך עם השנים לקיבוץ "נצר סירני".

   בכניסה  לחדר הראשון  מקבל את פנינו סורג עשוי בעבודת סריגה המחקה עלים ושריגים, הוא "גדר חיה" שהוצמחה בידיהם

של 265 מתנדבים ומתנדבות שהשתתפו במעגל סריגה שהתקיים במוזיאון ת"א ב-2018.   כל מעשי  הבדים והסריגים  

  המוצגים בתערוכה, הם  בשיתוף עם קולקטיב "קוצ'נטה"  בו חברות נשים אפריקאיות מבקשי מקלט. עבודת הגדר הזו נסמכת על תיעוד שהיה בין מפקד המחנה לבן הקצין האחראי על המפעלים החקלאיים הגרמניים. המטרה :"להקיף את המחנה ב-200

עצי  עלווה ו-100 יחורים לגובה 4 מטרים כדי שיקיפו את המחנה  בחגורה ירוקה כגבול טבעי".

   ברקע, סידרה של  24 הדפסי  הזרקת דיו  על ניר וכותרתם"בית מלון לכבשנים" בהם מככבים 2 דמויות האחת נמוכה -גבר שפניו דומים לפניו של  היטלר, והדמות השניה,-אשה, גבוהה לבושה  במין שמלה שהבד  כולו  עם הדפסי פרצופים. דמויות אלה  הם  2 האמנים עצמם  שבהמשך התצוגה הם ילוו את הצופה  במשך  5 דקות בעבודת וידאו יוצאת דופן.

    מול מסך הוידאו מונח  עץ חשוף המזמין את הצופה לשבת  על  גזעו. זה חיקוי לאותו העץ  "גינקו בילובה"  שהדעה הרווחת  היתה כי בצילו  ישב גתה וחיבר כמה מיצירותיו.  הסרט  מלווה את  2 היוצרים בתלבושתם  המוזרה,עושים דרכם וכן מעופפים ומגלים תוך כדי מעוף הציפור שלהם את בניני מחנה ההשמדה וכן   את  המבנים של הקיבוץ הישראלי, טומנים בין הצוקים זרע מהעץ, חורטים , ומקיפים  את פסלה  של בתיה לישנסקי "משואה לתקופה".

   המיצג "שפחת השדה" טומן מאחורי וילון  רקום בזהב   מיטת שדה עליו  שוכב יצור אנדרוגיני,בובה עשויה מחלקים סרוגים

בולטים באברים  ללא פרופורציות,בעלת  ראש ענקי, עינים ופה פעורים וחלולים.  המבט הקבוע  שלה  מול מסך וידאו עליו  מוצג אגם  רוגע. כך  תרגם גיל יפמן את  אחד החדרים שהיו נהוגים בבתי הבושת  במחנות. וכך   תוגמלו אסירים מצטיינים או  מיוחסים  כשבידם כרטיס  המקנה  להם  שהייה של  15  דקות  עם שפחת המין.

   תערוכה אינטימית זו בהחלט מעמידה את  המבקרים  להתיחד שוב  עם העבר הנמצא מאחורי כתלנו, עבר -הווה.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר