מס' צפיות - 935
דירוג ממוצע -
ימין, חזק בדיבורים.
מפלגת כחול לבן אכן לא מצליחה לייצר קו ברור ונדמה שריבוי הדעות החולקות רק התגבר לאחר החיבור של לפיד וגנץ, אך האם בשאר המפלגות המצב טוב יותר?
מאת: יוסי אורצל 11/03/19 (23:26)

לפני מספר שבועות בוגי יעלון עשה סדר בבאלגן הפוליטי ששורר ברשימת כחול-לבן ופרש את משנתה במשפט אחד קצר "יש ימין אחר ויש שמאל.. אין ימין ואין שמאל" מבולבלים? גם הוא. עם זאת יש לציין כי מאז הוקמה מפלגת האווירה הזו שאפילו האווירה שם לא לגמרי ברורה, זהו המשפט המדויק והאמתי ביותר שנאמר עליה. משום שברשימה שם ניתן למצוא מתמודדים מהימין ומתמודדים מהשמאל וכן כאלה שלא ממש יודעים מהו ימין ומהו שמאל (מיקי חיימוביץ) ולעומת זאת כאלה שפעם משתייכים לימין ופעם לשמאל (יאיר לפיד) תלוי רק לאן רוח המנדטים נושבת באותה תקופה. 

אך למען האמת, למרות הביקורות המלגלגות והמוצדקות שנשמעות כלפי המפלגה והמצע המתכוונן שלה, המצב בשאר המפלגות לא שונה בתכלית וגם שם האידאולוגיה מסורבלת וחסרת כיוון עד לא קיימת כלל. אלא שהן מיומנות היטב בשביל לדעת להסתיר אותה מאחורי סיסמאות קליטות. גם מפלגת השלטון בעשור האחרון לוקה בלא מעט סתירות בסיסיות ובעיקר באפס מעש בנושאים שאמורים היו להיות בוערים ומדוברים, כמו לדוגמה עליית מחירי הדיור. אמנם נהוג לטעון כי בתחום הזה לא ניתן כל כך לפעול ולשנות אך כמובן שהדברים הם לא חד משמעים בשום צורה. מאז שנתניהו עלה לשלטון מחירי הדיור בחלק מהמקומות בארץ זינקו כמעט במיליון ש"ח (!!!) כפי שלא קרה במשך השישים שנה שקדמו לשלטונו. אי אפשר כמובן להאשים בזה רק אותו ואין להטיל את כל האחריות רק עליו אך לכל הפחות היה עלינו לשמוע איזושהי תגובה או ציוץ מצדו שיתן מענה כלשהו על הכוונה למתן את העלייה המטורפת. וגם אם אכן אין דרך לעשות זאת, הציפייה היא שלכל הפחות נשמע זאת ממנו במקום שיתחפר תחת האיומים מאיראן והמנהרות מלבנון. אפשר להתווכח האם מעבר הדרגתי לשוק חופשי בתחום הדיור ימתן את עליית המחירים או שמדובר בעוד מהלך שהכישלון שלו ידוע מראש, אך כאמור, קודם כל יש לדון בזה רק לאחר מכן ניתן לשלול את האפשרות. 
אבל היי, את מי מעניין משכנתה של כמה מאות אלפי שקלים, ביבי הוא מר ביטחון והוא ימין חזק ומצליח ולא שמאל חלש ורופס. אז מה אם הוא אחראי להסכם חברון שהחזיר שטחים לשליטה פלסטינית. ולמה זה בדיוק אמור להזיז לנו שאותו נתניהו הימני, החזק, העביר מליארדים לארגוני טרור ושחרר מחבלים בכמה הזדמנויות שונות ואף פינה מאחזים בלתי חוקיים (לא של בדואים חלילה!). הרי הוא היחיד שיודע להלחם בחמאס פעם בכמה שנים ולהיכנע להם פעם בכמה שבועות. 
ובקיצור, מעקב קצר אחר המהלכים והאמירות של ביבי בשנים האחרונות מגלה שאין בהכרח קו מנחה או קשר בין פעולה אחת למשניה ולרוב הם באו על מנת לרצות את דעת הציבור באותו זמן ללא חשיבה לטווח הארוך. אמנם צריך להיות גנרל בכיר כדי להתחיל לחשוב שאתה מבין מהי מדיניות הביטחון הנכונה לישראל. אך גם אזרח זוטר שפוקח עין יכול להבחין בזה שאין כיום בהנהגת המדינה דרך וכיוון ברורים.
"אבל בוא, אחרי הכל אין לו תחליף" יאמרו שלושים מנדטים. עם טיעון כזה אין באמת דרך להתמודד, כי מי שטוען כך רואה לנגד עיניו את נתניהו הנואם בחסד שמשדר מקצועיות וביטחון כשלעומתו מנסה למשל להתמודד קירח עם ש' מהדד שכיפה בשקל דבוקה לו בתחתית הקרקפת. אבל זוהי בדיוק הנקודה הכואבת, שהמדד לבחירת ראש ממשלה אמור היה להיות על פי מי שיודע להנהיג ולנהל את המדינה (אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל זה הרעיון הבסיסי) כריזמה ונאומים מעולים הם לכל היותר מדד למינוי שר חוץ. מעניין לחשוב מה היה קורה אם דוד בן גוריון שבקושי מגיע למותניו של בני גנץ ולקרסולי יכולת הנאום של נתניהו היה חי כיום, האם היה עובר את אחוז החסימה? או שאני סתם מגזים והוא אפילו לא היה נבחר בפריימריז

הכותב הוא בחור צעיר ודתי עם תשוקה אינסופית לכתיבה ואפס פרוטקציות.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר