מס' צפיות - 122
דירוג ממוצע -
1753סשה וולץ-קונטינו
מחול עם מוסיקה רועשת סוערת
מאת: elybikoret 21/05/19 (00:37)
1753סשה וולץ-קונטינו
.צילומים-יחצן
 
 .
.continoאמש ראיתי במשכן אמנויות הבמה בתא את להקתה של סשה וולץ בתכניתה  ההופעה היתה במסגרת סידרת המחול של האופרה
יש לציין שהכוריאוגרפיה נכתבה בשנת 2010 והזמן מאז כנראה עשה את שלו והיצירה נראתה לרבים מהקהל כמיושנת ולא עונה לציפיות שלהם,רבים עזבו את האולם כיחידים לאורך כל ההופעה ,
כאשר העוזבים פסידו את החלק הטוב ביותר של המופע שהוצג לאחר ההפסקה
בקטע זה המוסיקה היתה עדינה,רקדנים הרימו את הרצפה ועל רקע לבן של שטיח הרצפה זוג רוקד דואט מלא רגש ,עדינות,רוך ותשוקה.מוסיקהה היתה חרישית וכמט ולא נשמעה.
בסוף רקדן לוקח את השטיח המורם מתעופף איתו ומכסה את הרוקד.המסך יורד.סוף היצירה.
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               
בתכניה כתוב כי היצירה מראה'אנרגיה וולקנית של התפרצות וולקנית לילית'שזה אומר פרומטאוס רוצה לשלוט בעולם דרך הקול והמוסיקה.
תאור יפה אך מה שהצופה ראה היה  שאין ביצירה רגש,לא היתה עדינות והיה בה רק כח ברוטלי ומאבק,פראות והשתוללות.
לדברי הכוריאוגרפית היצירה בוחנת את המתח שבשילוב אמנויות שונות כגון מוסיקה,כוריאוגרפיה ועיצוב במה.
 
היצירה לא נראתה לקהל ,לא היתה אקטואלית לדעתו,לא עכשוית אלא ארכאית במידת מה.
 
  לדעתי היה מאוד מענין ,הביצוע היה טוב מאוד-אם כי לא אחיד.היו חלקים מרשימים .מצא מאוד חן בעיני כפי שאמרתי החלק לאחר ההפסקה                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                
מאוד יתכן גם שלא רק המתרחש על הבמה השפיע על הקהל אלא גם בחירת המוסיקה שלפעמים צרמה את האוזן או הכריחה את הצופה להכניס צמר גפן לאוזניו.
 
התנועות היו יפות,הקומפוזיציה מענינת אך ביחד עם המוסיקה  נראה היה לי שיש הרבה חזרות,תנועות ידיים מיותרות שהווו גורם חשוב בתנועה שביצירה.
 
ההופעה התחילה בריקוד של שבע רקדניות  לצלילי מוסיקה מאת יאניס קאסאנאקיס שנוגן בכלי הקשה שונים על ידי רובין שולקובסקי .הרקדנים הופיעו בשחור עם גב חשוף לקהל כאשר כל הרקדנים רקדו כאילו לעצמם,הסתובבו,
התגלגלו על הרצפה ,עוותו את גופם או השתמשו ,בהתאם לכוריאוגרפיה  בתנועות רטט מתמשך.
הביצוע היה מאוד יפה,בדרך כלל,מדוייק ומוקפד והנגינה מעולה,וירטואוזית כשחלק מהתנועות  חזרו לעצמן בוריאציות כמעט בלתי מורגשות.
בהמשך הערב המוסיקה הישתנתה.היתה מוקלטת,מאיימת,סוערת,.כולם רקדו יחפים כאשר הגברים לבושים בכחול ובאפור והנשים בשחור.כאשר מתקבצים ועומדים  בשורה אחד ליד השני יוצרים תמונה מאוד יפה המבליטה
את הרגליים המוארות והיחפות על רקע הכחול,החום והשחור.
 
תמונה יפה נוספת היתה כאשר המשתתפים יוצרים שתי קבוצות .הגברים שוכבים על הרצפה ומרימים את הרגליים למעלה והנשים עומדות בצד ומתבוננות
 
כושר הגופני של הרקדנים טוב מאוד.הרבה תנועות ידיים,.להקה גדולה המונה כ 20 איש.הרקדנים רוקדים בזוגות גם זוגות חד מיניות של שתי נשים או ו שני גברים.
 
מוסיקה מושמעת בעוצמה חזקה בלתי נסבלת,מלאת רעש,מתח,עוצמה,כח, אכזריות , צורמת מספיק ולא נעכלת על ידי הקהל בקלות
 
תנועות של אגן הירחיים.תנועה מדוייקת לאורך כל היצירה.
 
הבימוי והכוריאוגרפיה -סשה וולץ
בעיצוב הבמה עסקו תומס  שנק,פיה מאייר שריבר וסשה וולץ.היא היתה קיר שלם גבוה בעומק הבמה והצדדים ,עם סימנים של לוחות בטון מודבקים אחד ליד השני לאורך.כל הערב לא נוסף שום דבר לתפאורה , למעט השטיח הלבן,
.לא היה לאן לצאת או לברוח מהבמה אלא רק לרדת ממנה אל הקהל בקפיצה ממנה.
התלבושות-ברנד סקודז'יג
התאורה-מרטין האוק
 
 לראות או לא לראות;ערב יפה,מיוחד מאוד.קשה  היה לעכול לרבים מהקהל.ערב  שנהנתי ממנו
 נכתב על ידי אלי ליאון -ELYBIKORET ב16.5.19 שעה 09.12
אלי ליאון

elybikoret@gmail.com

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר