מס' צפיות - 1244
דירוג ממוצע -
פגישה חצי פגישה וגם זה בקושי
במסגרת פסטיבל מדיטרנה באשדוד המופע "כשארגוב פוגש את נינו רוטה.
מאת: מובי דיק 23/06/19 (11:13)

   מה קרה   כשלהקת קצב לא מזוהה  עם  תופים,קונטרבס,פסנתר וסקסופון  נפגשת  על במת יד לבנים באשדוד,במסגרת

פסטיבל מדיטרנה באשדוד. אבל כשהכותרת היא שילוב של  סשה ארגוב שלנו עם נינו רוטה האיטלקי, זו פגישת שני ענקים,וכאן  כבר צריך להתקבל תבשיל מאוד ארומטי.

    למעשה מיהו  אותו נינו רוטה ? זוכרים את הנעימה  שליוותה   בסרט את מותם  הטראגי של רומאו ויוליה? מכירים את   מוטיב  "הסנדק" בבימוי של  פורד קופולה ואת "לה סטרדה"? אלא שרוטה אינו רק  איש של מוסיקה לסרטים, הוא מלחין בעל קול ייחודי של יצירות קלאסיות.

את ארגוב על עשרות  לחנים לשירים שמלווים אותנו לאורך שנות קיום המדינה,אין צורך להציג. אלא שכל  שיר  שהועלה  על הבמה בערב מיוחד זה  ישנם  מילים  שלא פחותים מערכם של המוסיקה. וכך  כשהזמרת טולה בן ארי שרה את "השמלה הסגולה" יש להגיד באותה נשימה שהמילים הם של חיים חפר. "מעבר לתכלת" שייך  לארגוב כמו  לרחל שפירא. וכן  הלאה.

   והליווי   התזמורתי נו, כאן יש לומר שכל  קטע ועיבודו נשמע כחוזר על עצמו בעוצמה המכסה לרוב על קולן  של הזמרות:

טולי ומריה מזוטה  האיטלקיה ואם איני טועה בהגדרה הכל נשמע על הסקאלה של  בוסה נובה, כשהתופים הם  בעצם מגדירים  את הקצב. 

    לדבריו של  שי זלמן,תופים ונהול מוסיקלי ,הרעיון הגיע  לחבר שני קליברים כי..ארגוב הביא  במזוודתו את המלחינים  הרוסיים,רוטה לא היה צריך לעמול,סלסולי האריות האופראיות זלגו מכל חלון במגף האיטלקי.  רוטה היה מחובר לבמאי פליני וקופולה, ארגוב היה בין הראשונים בישראל  שהעניקו מוזיקה לתיאטרון ולסרטים.

   אבל בפועל  לא נשמעו הבדלים מי הוא מה: התזמורת רעשה,הזמרות התחרו מי שרה גבוה יותר, כאן  לא היה מקום למוסיקה שקטה שהיתה צריכה לבוא  מצד השירים הסולידיים  של ארגוב ורוטה.  אפילו ההפתעה שהכריז  עליה  שי זלמן לא ריגשה:טולי ומריה שרו בעברית  את "אם תרצי תפוח זהב",מילים -חיים חפר.

    היה קטע אחד יוצא דופן,לא בגלל השירה הדרמטית של מריה אלא השילוב  שלה עם האקורדיון של ברונו ליאון,שביחד התנועעו

כאילו למקצב הטנגו של קרלוס גרדל או אסטור פיאצולה.

   באשר לקבוצת הנגנים  שהתאחדה במיוחד למופע זה ,יש לומר שנראה כאילו    אף אחד מהם    לא ישב   בזמן החזרות באולם  כדי לשמוע במו אוזניהם  איך יתקבל    השילוב של הכלים עם קולן של הזמרות.

    כשיצאתי  מהאולם  ממול על הרחבה  הסואנת הסתובבו מאות מתושבי אשדוד והסביבה כשהם מוצפים  בפול ווליום של   להקת קצב אלמונית שהאפילה אף היא על זמרת אלמונית   שפיזזה  וצרחה כדי להתגבר על  המוסיקה, אולי שילוב  מנצח

של ליווי לגריסת פיש אנד ציפס.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר