מס' צפיות - 1437
דירוג ממוצע -
ביקורת מופע נוסטלגי- מאי נפקא מינה, צוותא
ערב מהנה ביותר לאוהבי שירים ששכחנו. נוסטלגיה במיטבה.
מאת: elybikoret 29/05/08 (12:57)

לכבוד 60 שנות למדינה הרבה תיאטראות ולהקות הכינו תכניות מיוחדות לכך. כזה הנו גם המופע "מאי נפקא מינה" המוצג בימים אלו בצוותא.

 

המופע מוגדר ובצדק כ"סטירה נאיבית של פעם ". משתתפים בו נדב בושם ורילי (ללא שם משפחה לבקשתה). שניהם יוצאי הסטודיו למשחק של ניסן נתיב -ירושלים. זהו ערב קליל, נוסטלגי בביצוע מהנה של שניהם. השניים שרים שירים ופיזמונים שנכתבו ע'י מיטב משוררינו ושבזמנו היו בפי כל עם דיברי קישור וסיפורים עכשויים ביניהם.  

 

ההומור דק, עדין, לא פוגע על דברים שהסעירו ומסעירים עדיין את המדינה ובראש החדשות. אנו שומעים שירים כגון"ילדות קשה", "אדון צלחת", "רינה אני אוהב את השמיים", "בכל זאת יש בה משהו ", "אוי זה לא נורמלי", "קונצרטינה וגיטרה" ששם המופע כשורה מהשיר וכו'.

 

זהו מופע חביב של נוסטלגיה יפה ובריאה המוגש בטוב טעם ובכשרון , ללא יומרות מיוחדות וללא כוונה למסרים חדשים אלא להזכיר, לבדר, לשעשע.  

 

שני המבצעים מצחיקים ומרגשים בביצוע שנון ומלא הומור של דיאלוגים נאיביים וסטיריים אם כי אהבתי יותר את ביצועו של נדב וזה כמובן ענין של טעם אישי סוביאקטיבי בלבד. כל הערב לווה בפסנתר עליו ניגן בצורה מצויינת נדב ויקינסקי שגם ניהולו המוסיקלי הופקד בידיו.  

 

אנו זוכרים את הביצועים הנפלאים בזמנו של יונה עטרי, אילי גולרליצקי, יוסי בנאי, ריבקה מיכאלי ואח' ונעים לשמוע היום ביצועים לא פחות טובים של נדב ורילי המגישים הכל בטיביעות ובחן אישי רב.  

 

לראות או לא לראות: ערב מהנה ביותר לאוהבי שירים ששכחנו. נוסטלגיה במיטבה. 

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר