ערב של נוסטלגיה, בידור וזכרונות יפים בביצוע רענן ומושך.
כסנונית ראשונה לחגיגות 60 שנה למדינה הועלה בצוותא ובמקומות שונים בארץ "קברט סאטירי מושחז ", כדברי ההפקה, בשם "החטא השביעי" שכתבה וביימה אורי אגוז.
במופע משתתפים שישה מוסיקאים בוגרי רימון בלווי פסנתרן מעולה-נועם גלפרין. הן מהתפאורה, התלבושות והבימוי אפשר להבין מיד שמדובר במופע נוסטלגי הנוטה להזכיר לנו בגעגועים ורוגע ימים עברו.
המופע מתאר את המציאות בעדינות, בכפפות של משי בחיוך וטוב לב. הכל נעשה בטוב טעם, ברכות וגעגועים לימים הטובים שעברו. הוא מתאר בפיזמונים ודברי קישור התרחשויות, מאורעות ומצבים שונים בחיי המדינה.
אנו רואים את בחירת מלכת היופי, צ'אטים באינטרנט,עובדים זרים, כהי העור, אהבת גברים, בגידה, אהבה. קברט מטרתו לשעשע, להנעים את זמן הצופים שיעבירו את שהותם באולם בצורה תרבותית וזאת עושה "החטא השביעי" בצורה יפה ומכובדת.
הכל מוגש בדיבור,תנועה-כוריאוגרפיה אורי אגוז, שירה, בצורה נעימה ולא משעממת כפזמון המושר על הבמה זה בא וזה הולך מתוכנו. בחירת הפיזמונים והקטעים יפה ומענינת. הביצוע -נעם גלפרין, סיוון הנדלסמן, הדס לוגסי, שלומי מורד, סמדר רונן ואוהד שרגאי עומד על רמה. יש בו חן, יופי, נעורים וכשרון.
לראות או לא לראות: ערב של נוסטלגיה, בידור וזכרונות יפים בביצוע רענן ומושך.