מס' צפיות - 443
דירוג ממוצע -
דמעה של כאב
מאת: אושרת 01/06/08 (14:22)

היא היתה בטוחה שאתה שונה...

אומנם לא הכירה אותך מספיק טוב,

אבל לא שללה את האפשרות של הכרות יותר טובה.

אתה לא הטעם שלה. היא רצתה לנסות, לראות, אולי אתה אחר.

היא נראת יותר מדי טוב, היא יודעת מה היא שווה,

היא רק רצתה לראות אם היא תתעלם מכל מה שהיא רוצה,

או מכל מה שהיא אוהבת, אולי אתה תהיה איתה,

למרות שאתה בהחלט לא הטעם שלה.

היא גרמה לעצמה להתעלם מכל הרצונות שלה, מכל העקרונות,

ואתה באת ורמסת לה הכל.

נפגשתם, אספת אותה מהבית, אמרתם שלום בישני שכזה.

שאלת אותה איפה אפשר לשבת לשוחח, אולי בים?

היא אמרה אם אתה רוצה ...יש , לא חסר,

הוא הלך לחוף שלא ממש אפשר לשבת, חזר לרכב ועשה פרסה.

והמשיך לכיון החופים, בסופו של דבר היא אמרה לו לעצור,

פה יש מקום נחמד, הם ירדו מהרכב, הלכו לכיון החוף.

פרסו שמיכה ישבו דיברו, צחקו, אבל בגדול היה נחמד,

היא אהבה לדבר איתו, לצחוק איתו,

הוא החליט שהוא רוצה לעבור לשבת על האבנים,

לראות מגבוהה ככה אמר.

ישבתם הבטתם בכוכבים, וחייכתם,

הוא אמר שהוא חוזר לשניה לרכב, וביקש שתחכה לו,

היא חיכתה חושבת לא חושבת,

מה שהיא לא ידעה שהוא חושב אחרת,

הוא רוצה אותה בצורה שהיא לא ממש מחפשת,

יותר בכיון מיני, ולא בכיון של קשר,

הוא חזר לעברה, אמר לה לבוא למקום יותר נוח.

הם ישבו מחובקים בוהים בכוכבים,

הוא התחיל לנשק אותה, לגעת בה,

בהתחלה הכל היה תמים, אח"כ זה עבר את הטעם הטוב.

הוא תפס אותה , לא נתן לה ללכת,

והיא צעקה שיעזוב אותה, היא לא רוצה את זה.

היא אכשהו השתחררה ממנו, והתחילה לברוח,

הוא רץ אחריה, היא עלתה לכביש,

היא ישבה לה שם, מנסה לנשום, לקחת אויר,

הוא עמד מולה, ראה תדמעות שלה, נוגע לא נוגע,

הוא ראה את הסבל שעולל, את הגועל שהיא רוחשת לו.

הוא ביקש סליחה, אמר שלא ידע מה השתלט עליו,

היא ביקשה שיקח אותה לבית , הוא הלך לכיון הרכב,

נכנס לרכב התניע, ונסע לעברה,

עצר לידה, היא עלתה, הוא לקח אותה לכיון הבית.

כל הנסיעה הוא הסתכל בה ועל הכביש, אילתר בין שניהם,

היא לא הסתכלה עליו, הוא מחוק מבחינתה.

הוא ניסה לדבר, היא לא ממש הגיבה.

הוא הגיע לבית שלה, עצר תרכב, הסתכל עליה,

ביקש סליחה, לא שהיא שמעה אותו,

היא יצאה מהרכב, סוגרת את הרכב מאחוריה,

סוגרת שלב מאחוריה, מין מעגל מסויים,

מין עצב מסויים , היא לא רוצה לראות יותר אף גבר ,

היא תמיד נותנת מעצמה, תמיד מנסה לקבל תטוב,

כמה אפשר? למה תמיד זה אותו דבר?

כולם חושבים אותו דבר, מתנהגים אותו דבר,

נמאס לה, מהכל....

משו נשבר בה באותו לילה מוזר...

הכותבת היא אחת.. מבין כל העולם הזה....=]

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
עצוב לי ל"ת
יואל 10.06.08 (14:48)