המשבר הכלכלי הקשה ביותר שחוותה ארה"ב ובעקבותיה העולם כולו התרחש בשנת 1929 והביא לכך ששנות השלושים מאופיינות כשנים של מיתון כלכלי עמוק וחריף. הערכות מדברות על כ10 מליון אמריקאים מובטלים וכ30 מליון אמריקאים ללא הכנסה.

אלו שזכו היתה להם עבודה קיבלו שכר רעב. חקלאים מצאו עצמם במצב בו עלויות הגידול היו גבוהות מהרווח המופק מאותם גידולים עליהם עמלו. מדיניות רווחה שתתמוך בנזקקים לא היתה קיימת כמעט בארה"ב מתוך הנחה שהיא תביא לבטלה ותעודד את האנשים להישאר בבית.

הבעיה היתה שאת בתיהם הם אבדו זה מכבר לבנקים ולנושים והחלו נודדים ברחבי המדינה אחר מקורות פרנסה. כמובן שמציאות שכזו, ללא פרנסה וללא תקווה הביאה לעלייה עצומה בפשיעה. ואכן, בוני וקלייד היו רק חלק מתופעת פשיעה שפשטה בכל פינה בארה"ב בשנות ה-30. ובכל זאת שמם זכור יותר מכל.

פורעי החוק של אותה התקופה נהנו מכמה יתרונות: הראשון הוא העובדה הפשוטה כי האזורים הכפריים של ארה"ב בשנות ה-30 לא היו מפותחים כמו האזורים העירוניים, במרבית החוות לא היה חשמל, סוסים עדיין היו כלי תחבורה נפוץ, גם קווי טלפון היו מצרך נדיר והדבר הקשה כמובן על רשויות החוק ואכיפת החוק.

בנוסף, תחנות המשטרה באזורים אלו לא היו מצוידות היטב לא באנשים, לא באמצעים כספיים ולא באמצעי אכיפה ומפגרות אחרי הפושעים באיכויות הנשק שמצויות ברשותן, קלייד חבב במיוחד את הBAR רובה בראונינג אוטומטי שנתן לו יתרון על מרבית השוטרים בתקופה. וכמו כן, באיכויות הרכבים, קלייד שהיה נהג מצוין והדבר סייע לו לא פעל להימלט מהדולקים אחריו כתב מכתב נרגש להנרי פורד יצרן הרכב, בו הילל את איכויות רכביו ובמיוחד את מכונית הפורד מדגם V8 סדאן, אותה נהג "לשאול" מדי פעם מאנשים תמימים. ושלישית, החוקים המיושנים אסרו על שוטרים של מדינה מסוימת לעצור עבריינים שחצו את הגבול למדינה אחרת גם אם מדובר היה במקרי שוד ורצח.

הFBI באותה התקופה היה מחלקה קטנת מימדים, מעוטת אנשים, יכולות אכיפה וסמכויות עד כדי כך ששוטרים פדראליים לא הורשו לבצע מעצרים ולהחזיק בנשק. וכאן עולה השאלה המתבקשת, מה היה מיוחד דווקא בם שהפך אותם לאגדות עוד בחייהם?

אין ספק שהאלמנט הנשי ודמותה המיוחדת של בוני יש לה חלק מרכזי בעניין, העובדה שמדובר בזוג, בסיפור הקלאסי של אהבה בלתי אפשרית, גרסה מודרנית וקרימינלית של סיפור רומיאו ויוליה, שני אוהבים ההולכים בעיניים פקוחות אל מותם הידוע מראש בשם האהבה מציתה את הדמיון.

לא זאת בלבד השניים היו גם אשפי תקשורת. הם הצטלמו ופרסמו תצלומים שלהם בפוזות שונות, מוכרת במיוחד תמונתה של בוני עם סיגר בפיה. בוני אף חטאה בכתיבה ושניים משיריה מצויים בידינו היום המפורסם שבהם נקרא "הסיפור של בוני וקלייד", ושורותיו האחרונות מצמררות בכנות שבן. (גיבורים מתים תמיד מוכרים) SOME DAY THEY'LL GO DOWN TOGETHER AND THEY'LL BURY THEM SIDE BY SIDE TO FEW IT'LL BE GRIEF TO THE LAW A RELIEF BUT IT'S DEATH TO BONNY AND CLYDE

אך מעל לכל זאת, מה שהפך את בוני וקלייד לאחד מהמיתוסים הגדולים של המאה היא היכולת של כל אחת וכל אחד מאיתנו להזדהות איתם.

למען האמת הם לא היו צמד פושעים מוצלח במיוחד, השלל שלהם אף פעם לא עלה על 10,000$, פעמים רבות פשוט המזל שיחק להם, בדומה לאופנובנק, לא מדובר בפושעים מתוחכמים אלא בצמד של אנשים פשוטים כמו כולנו שנסיבות הזמן הביאו אותם לקבל כמה החלטות שגויות וטרגיות ולכל אורך הדרך משהו בתוכנו רוצה ומקווה שבדרך נס תינתן להם האופציה להתחיל מחדש ולחיות כמו כל זוג אחר של צעירים אוהבים.

התמימות של השניים, הפשטות, השילוב המנצח של אהבה ומוות טרגי גורמים לנו לשכוח כי מדובר בצמד רוצחים ללא מעצורים ויצרים סביבם הילה מיתית.

נ.ב. עוד לא ראיתם את הסרט?